ראשית אני רוצה להודות לכם על הדאגה לרונית,
אני אומרת את זה בלי טיפת ציניות, מחמם את הלב
לדעת שיש מי שפוקח עין על מה שנכתב כאן.
אבל, לפחות במקרה שלנו, אתן שופכות את התינוק
עם המים. חשבתי בהתחלה להגיב לתגובתכן בפוסט
אבל נראה לי יותר נכון שיהיה חשוף לכולם.
מי שעוקב אחר הכתיבה שלי יכול לזהות שאני לא
כותבת פסקי דין ארוכים מנומקים ועם הרבה דוגמאות
להמחשה. אני אוהבת להשתמש במטפורות, כותבת חצי
משפט או תחילה של רעיון ונותנת לקורא להשלים
בעצמו מדמיונו את ההמשך, בתקווה שיקלע לכיוון
שאליו התכוונתי.
אתם בטח מבינים שלא כל שיחה שלי עם רונית
מתועדת כאן, זה לא ריאליטי בלוג.
מי שקורא אותי אמור לדעת שאני האחרונה שתעז
לפגוע או להשפיל מישהוא גם כאן וגם בחוץ בלי
שתאמנו קודם ובטח ובטח כשמדובר ברונית שהיא
נשמת חיי, אם ילדי והגבירה האולטימטיבית שלי
ועכשיו להבהרה המתבקשת.... המקום שלנו בחוף
הוא אחד המתוצפתים ביותר ועדיין אנו בוחרות
בו לבילויים ולעינוגים שלנו גם באור יום (באחת
הפעמים אחד המציצים החקש מרונית לקנות אותי
לשעה. מאוחר יותר השתעשענו ברעיון). הפעם
חשבתי שיהי נלמד לפרגן לכם במקום לזרים גמורים.
אני יודעת שאני לא מהכותבות הפופולריות כאן ואין
לי עדת מעריצים שרופים, אבל ציפיתי שהקורא הסביר
לפחות חשאל אותי אם אני מבינה ומודעת למה שכתבתי
לפני שהוא מזדעזע. כי להשתלח תמיד אפשר אבל
להגיד "סליחה, אולי נסחפנו".... גם.
אז לסיום אני רוצה להיות פחות מיליטנטית ולהגיד
לכם שאני באמת אוהבת אתכם, בעיקר את הפעילים
שכותבים וחולקים איתנו את החיים שלכם וזה בסדר
שיש חילוקי דעות במשפחה ואפילו מותר לריב מדי
פעם כל עוד יודעים אחר כך להשלים.
אז מי באה להשלים איתי ?? 😏
