כבר לא שותקת

ואז הביג בוסית פותחת את הדלת ושואלת את

אחד המשתתפים אזו שאלה באיזה נושא. ואני

רק קיויתי שיהיו לה עוד שאלות. בדקה שהם דברו

ביניהם אני לא הפסקתי להביט בה וראיתי אותה

באור שונה לגמרי מהרגיל. היה בה משהוא קשוח

יותר, אסרטיבי אבל לא מוגזם. היא לא מאופרת

ולכן השפתון האדום ורוד שלה מדגיש עוד יותר

את היופי שלה שמסתתר בדרך כלל מאחורי

משקפיי חנונים וחיוך מתוק למות.

אני מביטה בה ונחנקת, בדיוק מול הדמות הזו

אני יושבת בפנטזיה ומשתפת אותה בחיים של

דנה כהכנה ליציאה מהארון במקום העבודה שלי.

עוד יהיו לי הרבה הזדמניות לבכות על החמצת

הזדמנויות.

הולכת לנגב את הדמעות והביתה

די, חייבת לשחרר 🌹