סוף סוף אספתי את עצמי מחדש ועושה
עוד צעד בהכנות למופע.
לפני שנה בערך גיליתי כאן את ונוס ותהום.
זוג מהמם שלא פוחד ולא מתבייש להציג
בפומבי את מה שעושה להם טוב.
ואני שותה בצמא כל פוסט, מחייכת ובוכה
באותו הזמן.
ונוס מספר על עבודתו כיוצר מוזיקה ובעיני
רוחי ראיתי אותנו עובדים יחד. לקח לי זמן
לצור קשר ראשון ועוד יותר זמן להוציא אל
הפועל פגישה ראשונה.
כהרגלי, העגתי עם חברה באיחור לא אופנתי
וזכיתי בכבוד בשטיפה מנומסת (אני חושבת
שבהחלט היה מגיע לי כמה הצלפות הגונות
כשאני על הברכיים כדי ללמוד לעמוד בזמנים,
אבל בואו נתרכז).
אחרי שהכרנו קצת, ונוס הזמין אותנו לאולפן
לנסות קצת קולות. אני ממש לא מבינה בכל
המושגים המקצועיים ושואלת ולומדת על הדרך.
כשחזרנו לסלון השמעתי להם את אחד השירים
ותוך כדי שרתי בעצמי. אני חושבת שזו הפעם
הראשונה שאני שרה מול אנשים בקולי שיר
מלא ולא רק משפט פה ומשפט שם. נכנסתי
לאיזשהו זון ולא ראיתי אף אחד סביבי ולא היתה
בושה ולא היתה ביקורת עצמית רק שיחרור מבורך.
אני בטוחה שחלק מזה נובע מהרוגע של ונוס ותהום
שגרמו לערב הזה להיות קסום.
אני רוצה עוד מזה.... והרבה.
שבת קרירה חברים 💋
