עסר כמעט שבועיים שרר אצלינו בבחת
שלום קר. מה זה קר? קפוא!!
הקטנות כבר התחילו להריץ תסריטים על מה
ולמה וניסו לחמם את היחסים הדפלומטיים.
יש לנו דעות שונות בנושא חופש הביטוי/פלירטוט
ושתינו מתחרות למי יש אגו מנופח יותר.
אז היום בבוקר נתתי לרונית סולם כדי שתרד
מהעץ בכבוד. תוך כדי שינה הנחתי עליה יד
מחבקת בנון שלנטיות והמשכתי לישון. הדבר
הפעוט הזה יצר תגובת שרשרת שנגמרה במזרן
רטוב וגופות מרוחים בשמן שקדים ולסיום מקלחת
חמה ומפנקת. כשנשנשנו את ארוחת הבוקר שאחרי
שאלתי את רונית מה גרם לה להשבר והיא טענה
שלא נשברה אלא הגיבה לחיבוק שלי. ואני, במבט
הכי תמים שאלתי אותה "איזה חיבוק? מי חיבק?"
בקיצור, היה כל כך מהנה לראות את ההבנה
שהיא ויתרה בלי צעד מודע מצידי. זה כל כך קל
לעבוד על רונית שלפעמים אני מרגישה ממש לא
נעים לעשות את זה, אבל זה אפשר לנו להיות עם
ולהרגיש בלי.
מי אמר שאי אפשר להתפשר??
מכירים את הביטוי"there is no sex like makeup sex"?
כל מילה בסלע. טוב חייבת לסיים, רונית דורשת סיבוב
שני. אחרי שבועיים בלי, אני יכולה להבין אותה.
שבת קסומה חברים 🌹
אצלנו הי גם חמה 🔥
סוף סוף 😉
