כבר שלושה שבועות שרונית ואני משייטות במסלול
רגוע והרמוני. טוב, אולי הגזמתי קצת, זה לא שרונית
ראתה את האור ונתנה לי יד חופשית אבל עדיין
היא מאפשרת לי מרחב פעולה כשאני רוצה.
כל בוקר הייתי מגיעה למשרד וממש מתפלאת
שעדיין לא פוצצנו שום דבר, הרגשתי שאנחנו
כבר בזמן פציעות כי זה לא הגיוני שלא נריב על
איזו שטות במשך תקופה כל כך ארוכה.
אז אתם יכולים להרגע כי אתמול זה קרה, בדיוק
כמו שאנחנו מכירות כבר שנים.
הבוקר דווקא החל מעולה, יצאנו לים עם הקטנה
שלנו וחבר שלה, הם השתעשעו במים ובחוף בזמן
שרונית ואני התמכרנו לשקט, לרוח, לחמימות באויר
ולשיחות קטנות בינינו. ואז אמרתי לרונית שבשבוע
שהיא תהיה עם הקטנה באילת יחד עם עוד חברה,
אני מתכוונת להיות גם בחופשה, לפחות בחלק מהימים.
זה כל מה שרונית היתה צריכה לשמוע, היא הצליחה
להשלים תמונה שלמה של מה קורה בחופשה הזו בלי
צורך לשמוע או לברר פרטים נוספים. המבט המזועזע
שלה יחד עם הטון ההמום מעצם המחשבה שלי
גרם לי לבחילה. לא הייתי צריכה יותר משניה כדי
להוריד מסך על כל מה שהיה עד אותו הרגע ולעבור
למוד אדיש ומנותק. אני מתפוצצת מבפנים, איך היא
מעזה לחשוב שאני מנצלת הזדמנות כשהיא לא נמצאת,
שאני דואגת לפינוק שלי בלבד ולא אכפת לי מזמן
איכות זוגי? איך רונית לא שואלת ומבררת למה
התכוונתי בדברי לפני שהיא חורצת גורלות?
היא נסתה לפייס אותי מספר פעמים עם ביס מהגלידה
שלה אבל אני סרבתי ובנסיון האחרון לקחתי ביס
וירקתי אותו לחול. שם רונית כבר הבינה שמהשבת הזו
כבר לא יצא שום דבר טוב.
הנחמה שלי הגיעה בצורת החברה הטובה שלנו שהגיע
אלינו בערב והיתה משענת לרונית כשאני נשארתי
מרוחקת. רק היום בבוקר נתתי לה חיבוק לפני שיצאה
מהבית כי אין מצב שנצא כועסות ובינינו, קשה לי להיות
ברוגז לאורך זמן.
לפני מספר ימים סיפרתי לרונית שאני עובדת על נמבר
נוסף שאני רוצה להקדיש לה כבר עכשיו ולא להכניס
למופע שלי אבל אני ממתינה לאוירה המתאימה.
אז לביצוע בלייב שלי רונית תמתין לאוירה,
אבל אתם בינתיים זוכים למקור כבר עכשיו.
שבוע קסום חברים
אוהבת
דנה 🌹