הרבה זמן חיכיתי לזה, נשמע פשוט אבל
זה אף פעם לא מסתדר. אבל היום זה
היה פשוט מושלם. סיימתי את יום העבודה
מהבית ומיד התארגנתי להספיק לתפוס קרני
שמש אחרונות. שמלת חוף יש, ביקיני עליון
של רונית יש, ביקיני תחתון שלי יש. לקחתי גם
את הפאה, כובע רחב ומשקפי שמש וכמובן שאי
אפשר בלי שפתון בורדו. לא יודעת איך להעביר
לכם את התחושות של בד השמלה שנצמד לגופי
בגלל הרוח הקלילה בזמן אני מציגה את עצמי
לראווה בדרך לפינה שלי בחוף.
מתמקמת לי במקום הקבוע, מורידה את השמלה
את הפאה ואת הסיליקון ונכנסת למים ומרגישה
בבית. התחושות הן שמשהו עוטף ומגונן עלי
כמו באיזה סרט מדע בדיוני. כשאני בדרכי למים
אני לא יכולה שלא לחשוב שמי שמביט בי לא
מקרוב יכול לחשוב שמדובר באישה הריונית
באמצע טיפולי כימו. ממש בא לי להעלות כמה
תמונות כדי שגם אתם תהנו ממני, אבל אתם
יודעים... רונית...
אחרי שיצאתי מהמים חשבתי לתת לבגד הים
להתייבש קצת תוך כדי טיול על החוף.
באחת הלגונות יושבות שתי נשים ומביטות בי,
אני מחייכת והן מחייכות בחזרה, אני זורקת משפט
והן שואלות אם אפשר שאלה. מפה לשם במקום
לייבש את בגד הים, התיישבתי איתן במים לסשן
שאלות ותשובות במשך חצי שעה. אני פשוט
מתמוגגת לספר את הסיפור שלי ולדעת שיש
מי שהסיפור הזה מעניין אותו.
חזרתי הביתה עם טעם של עוד אז מחר שוב אותו
הסיבוב אבל בשבע בבוקר.