התחלנו היום את חגיגות הנישואין,
27 ועוד 5 לא הולכים ברגל.
אז יש לנו שלושה ימי חופשה משותפת.
יציאה מהבית למלון בתל אביב ירדה מהפרק
בשל סיבות משפחתיות אז מנסות לנצל את
המירב ממה שנשאר. היום, בפעם הראשונה
רונית הסכימה לצאת עם דנה ללימה לימה.
גם פורים וגם ארויזיון זה שילוב מתוק וקטלני
של דביקות, אבל אני בכל זאת מתמכרת לאוירה.
הגענו באיחור והבטן ריקה, מה הפלא שאני
שיכורה אחרי ג'ין וטוניק אחד (וגם רונית).
יצאתי לבר החיצוני כדי לכתוב את השורות
האלה והשארתי את רונית לחסדי הנשים הרבות
שהגיעו במפתיע (או שלא). היא עקמה פרצוף
כשאמרתי לה את זה ואני עפה מאפס למאה
ובחזרה מספר פעמים. אני כל כך מאושרת מכך
שרונית זורמת איתי בדייט פומבי, זו ממש אבן דרך
אבל על הדרך היא מדי פעם מפגינה חמיצות
שמכבה אותי וגורמת לי לחשוב שאולי זה לא שווה
את הטרחה. אבל אני אופטימית חסרת תקנה,
שרופה על התחת שלה ולכן בולעת בשקט את
כיבוי היצרים שרונית יוצרת. אני יודעת עד כמה
זה קשה לה ומודה באהבה על כל צעד כזה.
הבעיה כנראה אצלי, יש לי ציפיות לצעדים גדולים
ומהירים אבל אני לא מחוברת למציאות.
טוב, קשקשתי מספיק, חוזרת לראות אם איזה דג שמן
נתן ביס בפתיון. תאמינו לי רונית היא חתיכת פתיון
משובח שכולכם/ן הייתם מתים לנגוס בו.
יש לנו עדיין יומיים לפני שחוזרות לשיגרה ובינינו,
אנחנו פתןחות להצעות מפתות.
תפתיעו אותו 💋
אוהבת ❤️
דנה 🌹
