למרות החום והלחות שעדיין לא מרפים עליתי
הערב על מדי דנה ובאתי להגיד שלום ודרך צלחה
לחבר יקר שמתחיל חיים חדשים בקצה השני של התיכון.
אני ממש מרגישה היום כמו במופע סיום תיכון עם כל
ההתרגשות והבכי כאילו הפציצו אותי בהורמונים.
אז למי שלא עוקב, הנה תקציר הארועים....
את להקת היורופאלש הקרנו רונית ואני לראשונה לאחר
ששיתפתי קולגה שלי בקיום של דנה והיא מיד משכה
בכל החוטים והביאה אותנו ללימה לימה לליין הארויזיונים
של ימי ראשון. זו היתה אהבה ממבט ראשון. יש קסם
בדביקיות של השירים אבל החבורה המוכשרת הזו
שמחזיקה מאות מעריצים במשך מספר שעות ללא
רגע של הפוגה, היא הדבר האמיתי.
מאותו הרגע היינו מחוברים לגרעין הקשה של הלהקה
ובילינו איתם גם מחוץ למועדון בארוחות והופעות.
בתמימותי הייתי בטוחה שמקור האנרגיה הזה ישאר
כך לעד והיו תקופות שבהן הפגנתי פחות נוכחות.
ואז זה נפל עלי כרעם ביום בהיר (כמעט)... ראש הכנופיה
מחליט ובסוף גם מבצע... הוא חותך מכאן והיום זו
ההופעה האחרונה במתכונת המוכרת והאהובה.
אל תדאגו, הלהקה הזו שרדה המון ותשרוד גם את זה.
גם אני אשרוד, אבל בינתיים מרשה לעצמי להזיל דימעה
ולא רק בלב. זהו חוזרת לרחבה לספות דקות אחרונות לפני
שחוזרת למצב ליכלוכית בדרך הביתה.
מתנחמת בידיעה שרונית ואני זה לנצח ❤️❤️❤️
ומי שזו הפעם הראשונה ששומע על היורופאלש, בואו
לראות אותם בעיניים, מקסימום תהנו קצת 😉.
וכשאתם בכניסה תגידו שדנה שלחה אתכם.
שבוע טוב חברים
דנה 🌹