לאחר מספר שיחות ארוכות אל תוך הלילה היא שואלת
אותי "איך את רואה אותי?"
עכשיו, השאלה הזו היא מאוד טריקית. הרי כל אחד ואחת
מדמיין את מי שמולו וירטואלית כמו דמות שהוא מכיר והיה
רוצה או מפנטז לפגוש. ואם זה התיאור שאני אשתף והוא
במקרה לא מתקרב למצב האמיתי יש סיכוי לא קטן
שאותה אחת מיוחדת לא תתן הזדמנות למפגש אמיתי כדי
שלא אתאכזב מהמציאות.
אז תסלחו לי שאני אמקד את תשומת ליבי עכשיו בה
ופחות בכם קהל נכבד.
ד. יקירה, אני כבר לא זוכרת איך זה התחיל אבל מהרגע
הראשון נסכת בי רוגע לא מוסבר. ידעת לשאול את
השאלות במדוייק, לחכות לתשובות ואז לעוד תשובות. לא
התפרצת באמצע ולא שינחת את כיוון השיחה. הרגשתי
ממש כמו בטיפול. כאחת שחיה בסרט, הייתי מתארת את
האוירה בשיחות שלנו כמו האוירה בסרט הבית על האגם
עם סנדרה בולוק וקיאנו ריבס. אני לא קיאנו אבל אני
אוהבת להשתעשע שאת דומה לסנדרה. ואל תחשבי לרגע
שאני בונה על הפנטזיה הזו. אני פשוט שומעת את המילים
שאת כותבת והקול שבוקע הוא הקול של סנדרה. אולי אני
פשוט רומנטיקנית חסרת תקנה, אבל בכל אופן את
החברות הכי טובות שלי הכרתי כאן בלי לראות תמונה
לפני שנפגשנו פנים אל פנים. המשיכה היתה רק מתוך
הכתיבה וזה היה הדדי ומדהים.
את כאן כבר שנה, בטח הספקת לחקור את העולם הזה
ולהבין מה את אוהבת, מה מחפשת ואיפה את על מגרש
המשחקים הזה. הייתי שמחה להיות שם לצידך בצעדים
הראשונים אבל בטוחה שכבר פיספסתי את זה. כשאני
מנסה לדמיין איך יראה סשן בינינו אני רואה אותך מעודנת,
שקטה, מתוקתקת. שום דבר צעקני או סליזי, הפקודות
יאמרו בתקיפות שקטה, בלי השפלות זולות ואת תצפי
לציות עיוור והעונש על סטיה מהמשימה יהיה מורגש אבל
לא מוגזם.
ויכול להיות שכל התיאור הזה הוא פרי הפנטזיות שלי ובכלל
לא קשור אליך ד. ואני לא רוצה שתצאי מכאן עם התחושה
שאולי עדיף שלא אפגוש את המציאות בפנים. בינינו, אני זו
שחיה בסרט שיש סיכוי שנשב יחד לקפה או כוס יין בזמן
שאת אומרת לי כל פעם שזה לא הזמן לזה.
זהו להפעם, חייבת את שנת היופי שלי כי מחר כבר חוזרים
לשגרה במשרד. חסל סדר השקמה מאוחרת ועבודה עם
טרנינג וכפכפים.
שבוע טוב וקסום
דנה 🌹