אמצע יום עבודה. מרגישה מרחפת ולא מפוקסת. החום מתחיל לטפס, שיעול יבש שמפריע לכל הצוות משכנע אותי לקצר את היום. היות ויש לי פגישה בת"א אחר הצהרים, מחליטה כבר להשלים סידורים בסביבה.
יש לי שעתיים עד לפגישה ומחליטה לחזור לפאב שבו ביליתי לראשונה כאישה. הפעם ללא תחפושות ואביזרים, מצויידת רק בשפתון בורדו שלא משאיר מקום לספקות. נכסת לשירותים, מושכת את שפתי ותופסת שולחן באמצע. חבורה של סטודנטיות שולחת מבטים אבל לא יותר. הפאב פתוח לרחוב ואויר חמים משרה אוירה נינוחה. מזמינה כוס תה וקורסון ומרגישה כל כך טוב בשקט שלי ומין רפיון חושים. בסיום מחדשת את השפתון וזוכה למבטים מחודשים מהחבורה. משלמת ויוצאת לחניון. באותה השעה רציתי שחברה לעבודה תשב לצידי ונעביר יחד שעה לא בנושאי עבודה אבל לא העזתי להתקשר. כשסיפרתי לה למחרת היא אמרה שתשמח להצטרף אלי בפעם הבאה.
יש למה לצפות.
