לפני 8 שנים. 5 באפריל 2016 בשעה 18:00
לא מצליחה להבין שאת העולם צריך לאכול בביסים קטנים.
כל פעם מחדש החלומות שלי והתכניות הגרנדיוזיות שלי מתנפצות מול הביצועים במציאות. זה כל כך מתסכל להיות מסוגל לבצע כל חלק במשימה אבל כמובן שאי אפשר לבצע שני חלקים במקביל כשאת צריכה להיות בשני מקומות. הפנטזיות שלי לגבי קידום המועדון שלי לא מתחשבות במגבלות בשטח ואני רצה קדימה בלי לסגור קצוות. ואז שטות אחת קטנה גורמת לקריסת הפרוייקט. הטעות הקטנה עלתה לי בגדול, ואז מגיע התסכול והכעס וחוסר אונים מכך שאין מסביבי עוד חברים כמוני שאפשר לסמוך עליהם בעיניים עצומות. נשארת עם ההרגשה הזו יום יומיים ואז אוספת את עצמי מחדש כי בסופ"ש צריכה להתמודד עם שני פרוייקטים כאלה. מה הסיכוי שאלמד את הלקח? בינינו - קלוש. אז תחזיקו לי אצבעות.
