זה התחיל מאדומה מפרגנת של שולטת. כתבה שתשמח להכיר את רונית ואותי. למרות שלא קשקשנו יותר מדי הסכמתי לתת לה את הנייד שלי. התקשרה אחרי יומיים. השיחה לא זרמה לטעמי ( יותר מדי חששות מצידה הפכה אותה לקצת נוקשה ולא נתנה חשק לעוד). בהמשך היא נסתה לצור קשר מספר פעמים מחסוי. בחלקם לא הייתי זמינה ובחלקם לא רציתי לענות לחסוי למרות שידעתי שזו היא. היום התכתבנו שוב באדומות ולאחר מספר נסיונות שיחה כושלים, הצלחנו לדבר אחת עם השניה. המושכות היו בידיה כבר מן ההתחלה והיא לא בזבזה זמן. יורה שאלות ממוקדות בלי להתמרח מסביב. תמיד חשבתי שיש לי מח קינקי ואני חסרת עכבות וחסרת בושה. עושה מה שבא לי וגאה בזה. אבל אז הגיעה השולטת הזו והתחילה לתאר לי תרחישים היפותטים ושואלת מה הייתי עושה במצב כזה. כל התרחישים פרט לאחד כלל לא היו בסקופ שלי אבל ברגע שהנושא עלה מצאתי את עצמי מתיישבת על הספה שולפת את הזיין ומתחרמנת מהמחשבה על אותו התרחיש. אין באמת סיכוי שאיזשהו מהם יתממש באמת אבל היה מאוד מרגש ומחרמן לדמיין את זה.
מה שעוד יותר מדליק אותי היא העובדה שאם זה מה שקרה בשיחה טלפונית ראשונה, לאן המח שלי יזרוק אותי בשיחה פנים אל פנים. בסוף השיחה יצאתי מאוד מסופקת ועם המון שאלות אליה. אז אני מחכה ומצפה לשיחה הבאה.