חמישי 18:00
מהבוקר אני כבר חסרת סבלנות לכתוב על מה שעבר עלינו אתמול. רק עכשיו מוצאת כמה דקות פנויות אז אתחיל ואחר כך יהיו תוספות ועדכונים.
אז נתחיל בהקדמה קצרה. זוכרים מהפוסט האחרון שתכננתי לשתף חברה נוספת בחיים של דנה? שבועיים לפני כן בקשתי ממנה שתמצא לי מועדונים / ברים שיש בהם הופעות דראג. רונית חולה עליהן מאז שהיינו בהופעה של פאות קדושות לפני שנתיים בערך. מיד נדלקו לה העיניים כאילו אומרת לי מאיפה נפלת עלי עכשיו? למחרת הגיעו הפרטים, לימה לימה עם ציונה פטריוט וחברות. כדי לפשט את הכתיבה נקרא לחברה עינת. עינת שיתפה את החבורה שלה שיש לה זוג חברים מהפרובנציה שרוצים להצטרף לערב דראג. היה כל כך מרגש לשמוע כיצד הם יתגייסו לפנק ולשמור עלינו מפני המראות הקינקיים של תל אביב. לאחר מספר ימים ישבתי עם עינת לשיחה והיה פשוט מדהים לראות איך היא קבלה את דנה בחיבוק ואהבה ותוך כדי השיחה נפתח לה במוח חמ"ל שמיד שידר עדכון סטטוס לחבורה. משהו בסגנון "החברים התמימים שלי מהפרובינציה כנראה לא כל כך תמימים" .
שישי 8:00
היתה התרגשות רבה לקראת ההגעה שלנו ברביעי ללימה לימה וכל הערב הזה היה קסום. קבלנו חיבוק חם מערן ורד ויובל וכל דקה שעברה הרגשנו יותר בבית. סגרנו את הלילה בארוחה קלה ושיחה קולחת ואני הרגשתי בשמים. כל כך הרבה דברים הסתדרו לי באותו היום, רונית היתה שותפה מלאה לערב הזה, הכרנו חברים חדשים ומדהימים ולמעשה נפתח לנו עולם חדש. כשנכנסנו למיטה השעה היתה ארבע לפנות בוקר. גם השעה הזו כאילו נבחרה שלא במקרה, יש בה משהו מיוחד. עשרות שירים מציינים דווקא אותה אבל נשאיר את זה לפעם אחרת. את בוקר חמישי רונית ואני תכננו לבלות בסימטאות תל אביב או חיפה אחרי שנסיים סשן שיזוף בעירום בפינה הקבועה שלנו בחוף אבל היינו חייבות לפרוק את כל האנרגיה שהצטברה בנו בלילה. חייבת להפסיק עכשיו. יושבת בסלון, שישי בבוקר מזפזפת ונתקלת בסרט "יופי נסתר" אז מבטיחה לחזור אחרי שאנגב את הדמעות.
שישי 10:00
חזרתי. במעבר חד מאוד. כל פעם שאני נתקלת בסרט הזה, אני לא מסוגלת לעבור הלאה ותמיד רואה משהו שפספסתי בפעמים הקודמות. מזמן לא שמחתי שהבנות שלי ישנות בשישי בבוקר. עדיף שלא יראו את אבא שלהן בוכה. זה יעלים את מעט הסמכות שעוד נותרה לי בעיניהן. הפעם זה היה הרבה יותר עוצמתי. לא יודעת מהיכן זה הגיע אבל היה הרבה יותר מדמעות.
אז לעניינינו, כל התכניות בוטלו ונשארנו במיטה, מאחורי המיטה, ליד המיטה, בחדר ליד... בקיצור הבנתם את הפואנטה. אני לא נוהגת להתרברב אבל התעלינו על עצמינו. מזמן לא נסחפנו כך בפנטזיות ומשחקים. סיימנו את הבוקר בארוחת בצהרים. אבל בזה לא הסתיים היום הנפלא הזה. בדרך כלל אני לא אוהבת להיות במרכז התמונה ולא חושבת שיש בי משהו מיוחד אבל כשעינת התקשרה וסיפרה שערן רוצה לעשות לי מהפך, הייתי בעננים. הקליק היה הדדי, אני מאוהבת בורד וערן ויכולה לומר זאת גם בשם רונית. נראה לי שזו תחילתה של ידידות נפלאה.
