לפני 5 שנים. 21 באוגוסט 2018 בשעה 18:14
איך אני תמיד נופלת במלכודות של עצמי.
תמיד רציתי לפגוש את הפנים מאחורי הבלוגים הנהדרים והמרגשים שאני עוקבת אחריהם באדיקות. אז יש מספר מהממות שכבר הסכמנו שחייבות להפגש אבל התזמון תמיד מתפקשש. גם אתמול וגם היום הייתי מלאת אנרגיות והתרגשות לקראת דייטים צפויים שכרגיל התפוגגו. לקראת סוף היום כבר לא יכולתי יותר. אמורה לאסוף את רונית והבנות מהלונה פארק כשהוא נסגר. אז כשהאופציות הן להעביר זמן מדכא במשרד או לצאת ולשתות משהו לבדי, בחרתי להזיז את התחת שלי ולעלות על מדי א של כוסית. הבר שרציתי נצמא חמש דקות מהמשרד. צועדת פנימה ולפני נפתחת מרפסת בקומה ה 12 עם נוף עוצר נשימה ואוירה שקטה בדיוק כמו שאני אוהבת. הערב מתחיל לקבל כיוון חיובי. מזמינה לי מוחיטו וחציל קלוי ומתענגת.
הכי מבאס שצריך להזדרז. להשאיר את רונית לבד עם חבורת בנות אחרי הסגירה זה לא רעיון טוב.