בתקופה האחרונה חלה התרופפות במתח המיני ביני ובין רונית. אולי התרופפות היא לא המילה המדוייקת שכן המתח עלה עקב ביצועים ירודים שלי. התסכול היה הדדי. כבר התחלתי לדאוג שאני מזדקנת מהר מדי ורונית נשארת עם חצי תאוותה בידה. רונית מכירה את הפנטזיות שלי שבהן היא מצרפת גבר אחר שיספק אותה כי אני כבר לא עומדת בדרישות שלה, אבל נשבעתי לה שהפעם זה לא בכוונה. מכירות את הפתגם "אין דבר העומד בפני הרצון, אבל מה עושים כשיש רצון והדבר אינו עומד"? רגע, בלי לחץ, הוא עומד אבל לא מתי שצריך ולא כשאני פוקדת עליו והוא לוקח לעצמו הפסקות סיגריה מתי שבא לו בדיוק באמצע המשמרת. בשישי בצהרים רציתי לנסות משהו שרונית מאוד אוהבת. אספתי אותה מהעבודה והמשכנו לאחד הפרדסים בסביבה. בתוך הרכב גילינו שאנו כבר לא בני 16 אז יצאנו החוצה. ברקע נשמעים רעשי אופנועים ואני מתחרמנת מכך שהם יעברו לידנו ויצפו בנו או לפחות כמה תילנדים. הכל נראה מבטיח והתחיל יפה אבל באמצע הדרך משהו התפוגג. בערב רונית הודיעה לי שראשון בבוקר יהיה בוקר מכונן וכדי שאתפקד כראוי כי עוד פישול יגרום לתוצאות קשות. מאותו הרגע נוצר נתק בין הידיים שלי לזין ונתתי לו לצבור כוחות. שנינו התכוננו לבוקר הזה וההתרגשות היתה באויר. כשרונית השפריצה לתוך פי רק מעבודת הלשון שלי, הלחץ ירד וכמו בסרטים פתאום הכל חוזר לתפקוד של 150%. אי אפשר לקבוע שינוי לפי ארוע אחד אז השבוע יהיו לפחות עוד שניים כדי לסמן שינוי כיוון.
תאחלו לנו בהצלחה
אוהבות
רונית ודנה
