לפני 5 שנים. 5 בפברואר 2019 בשעה 22:46
זוכרים את הקיטורים שלי בפוסט הקודם? טוב, אז תשכחו מהם. ממש בזמן כתיבתו, כשאני על הבר בשפאגאט, התחילו איתי שתי נשים מקסימות שישבו בקירבתי. הבחנתי בהן לפני כן וקצת קינאתי בהן שהן יחד ואני לבד. אני אף פעם לא עשיתי את הצעד הראשון והייתי בעננים כשהן פנו אלי. השיחה זרמה בקלות ולשעה קלה באמת התחברתי אליהן. אז נעמה ותמר, היה לי העונג להכיר אתכן, מקווה שעוד נתראה בקרוב.
הרבה פעמים ניסיתי להסביר לגדולה שלי שהחיים קורים בזמן שהיא ניסתה לתכנן אותם, אבל אין ממש עם מי לדבר בגיל הזה. אם רק הייתי יכולה לספר לה על הערב המיוחד הזה...
אני חושבת שמעתה אוותר על שירותיכם לשעשע אותי. מהיום מתחילה לחיות את החיים שהיקום מזמן לי.
