צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

כבר לא שותקת

If you dont go on the edge, you take too much space
לפני 5 שנים. 20 בפברואר 2019 בשעה 21:57

כבר 42 שנים שאני נושמת אויר מיוחד. ממלאה את הריאות בסופי שבוע, וזה שומר על שפיות דעתי למשך השבוע הבא. לא יכולה לפרט יותר מדי אבל מדובר בפעילות ספורטיבית עם בוגרים ונוער כולל אוכלוסיות בסיכון וצרכים מיוחדים. אני פעילה שם בהתנדבות למרות שזה שואב ממני משאבים רבים. המקום הזה הוא חלק מה DNA שלי, הוא זורם לי בעורקים, בית שני שלי ואם תשאלו את רונית היא תגיד שזו האישה הראשונה שלי. לא עושה חשבונות לאף אחד, טובת המקום תמיד בראש. אבל כשמותחים את החבל יותר מדי, בסוף גם הוא נקרע. היום נשבר לי, לא מוכנה לסבול את זיוני השכל יותר, נמאס לי לסחוב הכל על גבי ובסוף לקבל תלונות וקיטורים.

אז הודעתי הערב על סיום תפקידי לאלתר. אומנם לא אשאיר חלל ריק אבל בקשתי שמספר מתנדבים שיחליפו אותי (צריך יותר משניים).

הארוע הזה הוא שווה ערך להפסד של ביבי בבחירות הבאות עלינו לטובה. מקווה שהזעזוע ינער כמה אנשים שיתחילו להזיז את התחת. המקום הזה כל כך יקר לי שלא אוכל לתת לו לקרוס אבל גם לא יכולה להמשיך כך. זו מורשת שינקתי מאבי ולפחות שתיים מהקטנות שלי יונקות ממני.

מקווה לטוב

סופ"ש חם לכולנו

OR1977 - עבדתי עם ילדים ונוער בסיכון... המוות בהחלט לא עושה חיים קלים, לבסוף ברחתי משם... לא הייתה דרך אחרת
לפני 5 שנים
אישה מבפנים​(נשלטת) - אצלי אלו החיים שירדו לחיים שלי...
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י