כבר יומיים שלחץ הדם שלי משתולל בגבהים (אבל ממש).
אני יודעת את זה כי הראש שלי מתפוצץ בלי הפסקה עד
שממש מתחשק לי לקחת מצ'טה ולערוף אותו.
עכשיו אני יודעת בדיוק איך רונית מרגישה לפני מחזור.
טלי החברה המהממת שלי הזמינה אותי לחגוג ארוע
משפחתי. היא הדגישה שההזמנה היא לדנה ושזה יהיה
היום שלי יחד עם היום המיוחד של המשפחה. חודשיים
חיכיתי ופנטזתי על הרגע שבו אכנס לאולם וכל המבטים
עלי וכולם יתלחששו מי זו המוזרה הזו. כאילו, עד שהתרגלו
לטלי, עכשיו הגיעה זאתי. כשחשבתי על הסיכון שאני
לוקחת
מבחינת החשיפה, הרגשתי דגדוג בשחלות. שני אורחים
"בכירים" ו "מקורבים" של המשפחה, מקורבים ביותר גם
למקורבים שלי ומספיקה פליטת פה לא זהירה כדי שאגיע
בבעיטה לרבנות. את הסיכון הזה הכלתי בקלות אבל
החלק המרגש בסיכון הוא לפגוש בקהל מישהו שיזהה
אותי. השתעשעתי ברעיון שאני מגלה שאחותי האהובה
היא
אחת החברות של טלי והיא עושה הכירות בינינו.
חשבתי בעבר לשתף אותה בקיום של דנה אבל רונית
הטילה ווטו.
אז יום שישי מגיע ואני באטרף להספיק הכל. בתשע בבוקר
מניקור ולק בורדו מהמם בקניון, ואז נסיעה לתל אביב
לאיפור מושלם מהידיים של נוי המחשמל. (אפשר בקלות
לכנות את העבודה שלו - אומנות) ולסיום נסיעה לחיפה
לאירוע. כרגיל אני מאחרת בשעה וחצי וכבר שוכחת
מהכניסה הדרמתית שלי.
טלי שמרה לי מקום ליד ה bff שלה והרגשתי בנוח לשוחח איתה. היתה גם שיחה קצרה על הבר עם עוד שתי חברות. המקום היה עמוס באורחים ולכן קשה היה לראות ולהראות. אני דווקא שמתי עין על חבורה של "מופתעות". אני חולה על אריסטוקרטיות סטייל אלקסיס וממש לא אכפת לי שהן בוגרות ממני בשני עשורים. העור שלהן בטח מאוד חלק גם בלי כל השיפוצים. לפעמים מתפלקת לי פנטזיה שאחת כזו היא השוגר מאמי שלי.
לקרת סיום פגשתי חברה מהאזור שבאה אלי וישבנו לקפה והשלמת פערים. הזמן טס ואני חייבת להתארגן לכמה סידורים וחזרה הביתה. הכי כואבת היתה המחשבה שכעת עלי להוריד את הלק הבורדו המהמם שלי. רציתי לבכות.
כדי להוריד את רמת האדרנלין ואת הלק, נסעתי לגן הפסלים, אחד המקומות הקונים והאנטמיים בחיפה.
הנוף מטמטם והשקט מכניס אותך לאוירה פסטוראלית, משהו כמו בסרט נוטינגהיל. אז רגע לפני, צלמתי בוק של אהבה עם אחת הפסלים ואז התיישבתי להעלים את דנה עד הפעם הבאה.
למזלי ואושרי הפעם הבאה תהייה במוצ"ש 21.09 במסיבת מנויישות שניה. פרטים אצל דורה.
לא מאמינה שנדרשו לי שישה ימים כדי להשלים את הפוסט הזה. חייבת להוריד משימות ותפקידים מהגב שלי.
להתראות בפעם הבאה
נשיקות 💋💋
דנה