צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

כבר לא שותקת

If you dont go on the edge, you take too much space
לפני 4 שנים. 1 באפריל 2020 בשעה 21:54

משב הרוח על אוזנו כשהיא לחשה לו בחושניות

"איבדת משהו?" העביר רטט בכל גופו. אי אפשר

היה לפספס את זה. היה לה מאוד משעשע לראות

אותו מתפתל ומאבד את הלשון. למרות השעשוע 

היא החליטה לא להתעלל בו יותר מידי, הושיטה את 

ידה אמרה "נעים מאוד, סנדרה". דניאל הצליח סוף 

סוף להתעשת, לוקח את ידה בידו ומרגיש כיצד היא

מובילה את ידה אל שפתיו. הוא נושק בעדינות לגב 

ידה ואומר "נעים מאוד, דניאל". 

סנדרה: אתה חייב להפסיק להתבייש, אם אתה סקרן, 

פשוט תיגש, תציג את עצמך ותשאל.

דניאל: כן, צודקת, אני עובד על זה.

סנדרה: תיארתי לעצמי שהמבט והחיוך שלי לא יספיקו

כדי להביא אותך אלינו אז באתי בעצמי להזמין אותך

להצטרף לשולחן שלנו. ובלי לחכות לתגובה מדניאל 

סנדרה חיבקה את כתפו והובילה אותו אל השולחן 

בפינה. היא הרגישה את רצועת החזיה מתחת לחולצה 

והעבירה יד לאורך גבו כדי לוודא שהיא לא טועה. 

סנדרה: דניאל, אני רוצה להכיר לך את בעלי, רון.

רון קם ממקומו ולחץ את ידו של דניאל. דניאל הרגיש

בשניה כיצד הוא מתגמד מול רון שהתנשא בראש מעליו

ואת לחיצת היד שלו הוא ירגיש גם בעוד יומיים. למרות

העוצמה שרון הקרין הוא היה עדין ומנומס. הם פינו לו

מקום בין שניהם והזמינו סיבוב נוסף של משקאות. 

סנדרה לקחה לידיה את ניהול השיחה ודאגה להוריד

את רמת ההתרגשות של דניאל. הוא לא רגיל לתשומת

לב כזו מאישה שכאילו יצאה מתוך הפנטזיות שלו, 

במיוחד לא כאשר בעלה צופה בשניהם. הקוקטילים 

המשיכו לזרום לשולחן וסנדרה נתנה לדניאל את

התחושה שהוא בידיים בטוחות. השיחה עברה די מהר

לפסים מיניים וכשדניאל אמר להם שהוא כבר הרבה זמן 

ללא בת זוג, שניהם פלטו אנחת אכזבה אבל העיניים

שלהם, נצצו כאומרות הדג נלכד ברשת. וכשהעולם החל

לנוע לאט יותר סנדרה פונה לדניאל ואומרת לו שהיא לא

יכלה שלא לשים לב שהוא לובש חזיה. היא לא מחכה

לתגובה שלו ושואלת אם יש עוד פריטים שהוא לובש

שעושים לו נעים. דניאל, שכבר לא יכול להציב גבולות

מספר להם על התחתונים והגרבונים שהוא לובש עכשיו.

סנדרה מתמוגגת ואומרת לו שזה מאוד מרגש את רון

ושרון ישמח אם שניהם יכנסו לשירותי הגברים ודניאל

יראה לו מה הוא לובש מתחת לגינס. דניאל, שכבר

מסוחרר ונהנה מכל רגע במחיצת סנדרה ומכל ליטוף 

שלה שבוי בקסמה ומסכים. רון תומך בו כמו בילד קטן

ויחד הם נעלמים מאחורי הדלת. בזמן שסנדרה מטפלת 

בחשבון, רון נועל את דלת השירותים, נצמד לדניאל

ומתחיל לפתוח את מכנסיו. הוא מדרבן אותו להראות לו 

מה יש מתחת לגינס וגם לחולצה. בתוך התחתון מתחבא

זין קטן שמרוב אלכוהול לא מצליח להתרומם ללא היד

המלטפת של סנדרה. רון מחמיא לדניאל על הגוף החלק

והנשי משהו ומעביר את ידיו על עכוזו ירכיו והחזה שעטוף

בחזיית תחרה. רון מצמיד את שפתיו לצוארו של דניאל

ונושק לו תוך כדי שידו האחת צובטת קלות ובחושניות את

הפטמה שלו. אותו הרטט שהרגיש כשסנדרה לחשה באוזנו

בתחילת הערב עבר בו גם כעת ודניאל התמוגג ונכנע

לתחושה המשכרת. פתאום דמותה של דנה עולה מולו.

והיא בכלל עדיין בארון במלון. רון מרחיק את עצמו אך

בקושי מדניאל ומסדר את בגדיו. רון שוטף לדניאל את 

הפנים והם יוצאים חזרה לפאב. סנדרה קמה ממקומה

ושלושתם פונים לצאת כשהמלצרית מודה לסנדרה על

הטיפ ואומרת לה בחיוך "בהצלחה" תוך כדי קריצה.

סנדרה מובילה את דניאל לרכבם ומתיישבת לצידו 

מאחור כשרון נוהג. ידיה מטיילות באטיות על זרועותיו 

של דניאל כשהיא שואלת אותו אם יש עוד דברים שהוא

אוהב ללבוש. דניאל שבמשך שנים קבר בתוכו את הסוד

שלו התפרץ כמו הר געש והחל לספר בהתלהבות על

דנה ועל החיים שלו ביקום מקביל. רק במעלית ביתם

סנדרה הצליחה לעצור את שטף דיבורו בעזרת נשיקה

לוהטת וליטוף חזהו.

שרף אורנים​(אחר) - מחכה בציפייה להמשך... מחרמן בטירוף
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י