יושבת אתמול בלילה מול הטלויזיה יחד עם רונית
ועם הגדולה שלי, צופות בסרט "לחיות בגדול".
הסרט מספר על ילדה גדולה שמקבלת השראה
מהדודה הגדולה שלה בזמן שאמא שלה מנהלת
תחרויות יופי מקומיות. היא מחליטה להתמודד
בעצמה בתחרות כדי לסגור מעגל שהדודה פתחה.
בדרך היא נאלצת להתמודד עם כל הסטיגמות
והדעות של הסביבה הרחוקה והקרובה. לשעה אחת
הרגשתי בוסט ענק לחלומות שלי. אני מביטה ברונית,
אני יודעת שהיא מתמוגגת מהדרך שהילדה האמיצה
הזו מתמודדת, אבל אפילו לשניה אחת היא לא תשליך
את הסיטוטציה עלי. היום בבוקר צפינו על הדרך בפרק
של עדי אשכנזי שבו היא רוצה להיות זמרת. ואני, אני
בעננים, יכול להיות שמישהו למעלה רומז לי משהו?
כן, אני תקועה בסטטוס קוו הזה, מי שמכיר את דנה כבר
מכיר אבל אין אישור להרחיב את מעגל המכרים. בטח
שלא חברים, עבודה ומשפחה.
אני כבר שנה מריצה בראש את המופע שלי ויש
להקת ליווי מהממת שהיא השראה עבורי ויש מנחה
מטורפת, בחרתי את השירים שאשיר, את המוזיקה לארוע,
יש רשימת מוזמנים. בקיצור אני כבר בחצי הדרך
בפרוייקט הזה. ויש פרוייקט נוסף שעלה כרעיון של
מור המאפרת שלי ובהתלהבות מצד אמה ואחותה
המהממות. מור הציעה שאעביר מפגש להעצמה נשית.
אתם מאמינים? אני מעבירה הרצאה להעצמה נשית.
האמת, שכבר שתי חברות נפרדות הציעו לי להרים
מיזם כזה אבל באותו הזמן עדיין לא הייתי בשלה לכך.
ואת שני הפרוייקטים האלה אני רוצה לתעד לדורות
הבאים, לפחות ברמה של מחוברים, (ואם הראלה
תתקשר במקרה, אני משדרגת לרמה של יס דוקו).
בקיצור כדרכם של חלומות להתנפץ על שובר הגלים
של המציאות כך מתנפצת הזוגיות של רונית ושלי.
סוף סוף הצלחנו לפנות אחר הצהרים שעתיים של שקט
לעצמנו. קצת לפרוק מתחים בסקס פראי שהיה דליל
בזמן האחרון. אני רגליה לזרוק לרונית כל מיני שטויות
בקשר לדנה ולרצונות שלה, רונית יודעת שאלו סתם
פלירטוטים בדמיון שלי. כל שנותר לי הוא לפנטז.
אבל כל אבן שאני זורקת לבריכת הפנטזיות, גם אם
בלחישה, יוצרת צונמי של פחדים ומראות אימים
במוחה של רונית ומשם הדרך מאוד קצרה להציף
את כל החרא שהצטבר במרווחים שבין קטעי האושר.
אז כמו שאתם בטח כבר מבינים, סקס פרוע כבר לא
היה היום ולמרות שקצת נרגעו העניינים הם לא באמת
התאדו. הם יצופו שוב בהזדמנות הקרובה.
ואני, אני נמאס לי לבכות ולאכול את עצמי מבפנים
מתוסכלת מחוסר אונים. אני לא אצליח לשנות את
צורת החשיבה והפחדים של רונית, את זה רק היא
יכולה לעשות, לבד עם עצמה ובעזרת משהיא מקצועית.
מקווה שגם אחרי מספר ימים כשהכל יתערפל היא עדיין
תהייה נחושה להתחיל בתהליך בהקדם האפשרי. אני
לוקחת בחשבון שרונית יכולה גם להגיע למסקנה
שעדיף לה בלעדי אבל אני לא מאמינה שהאהבה שלה
אלי קטנה משלי אליה וזה קצת מרגיע אותי.
בינתיים הולכת על ביצים.
