לפני 15 שנים. יום חמישי, 17 ביוני 2010 בשעה 8:47
היופי שבשליטה לטעמי הוא שכל אחד מגדיר לעצמו את הגבולות,
אף אחד לא שופט אותך וכל אחד וטעמו האישי וסטיותיו,אנחנו לא שופטים
אבל מה עושים כשיוצאים החוצה לעולם?
מסתירים את עצמנו?מחביאים חלק כל כך גדול ממה שהוא אנחנו ומסתתרים?
אני חושב שבגלל זה כולנו כאן,כדי למצוא מקום שבו אנחנו באמת יכולים להיות עצמנו.
מקום שבו אפשר להירגע.כולם כאן חולקים כל כך הרבה מתוך עצמם,אולי כדאי שאני אתחיל גם?
אני מה שאני.