לפני 15 שנים. יום שני, 21 ביוני 2010 בשעה 18:09
אני אוהב להעניק כאב,זה חלק ממני
אני אוהב את הפחד בעיניים כשהיא יודעת מה הולך לקרות
אני אוהב את ההתמסרות כשהיא מקבלת את זה
את השוק בעיניים שלה כשזה סופסוף מגיע
אני אוהב ללחוץ,להכאיב לסובב לנשוך ואפשר להמשיך עוד ועוד....
אני אוהב את הבעת הכאב כשהיא שלי,מתמסרת ונכנעת
אבל הכי אני אוהב את החיוך שלה אחרי,מאושרת,מחכה שנמשיך..
השפחה עושה את האדון או ההפך?לפעמים אני כבר לא מבדיל.
אתמול היה מדהים.עד הפעם הבאה......את שלי.