היום פגשתי את היצור הראשון שלי.עד עכשיו הסתובבתי מאושר ושמח בבלוגים קורא ונהנה,כולם כל כל נחמדים,ואם לא אז הזויים או מטורפים אבל בבסיס עד עכשיו אהבתי את רובם.התגאיתי בכך שאני מגדיר את עצמי שייך לקהילה של אנשים אינטיליגנטים,רגישים וכל כך מקסימים.כמובן שהפנטזיה שלי הייתה חייבת להישבר והיום פגשתי יצור.
הכול התחיל כשהנשלטת שלי באה אליי פגועה וכועסת שאדון כלשהו מציק לה ומנסה לשכנע אותה לעבור אליו.
זה לא חדש,היא מטריפה סקסית ומתמסרת ברמה כל כך גבוהה שאני מבין למה רוצים אותה.
זה טבעי,זה הגיוני ולמרות שזה לא נחמד לנסות לקחת נשלטת משויכת,חלק עושים את זה.
הפעם לעומת זאת זה היה מקרה חריג,הנודניק לא הפסיק להציק,היא באה אליי כל כך כועסת ופגועה על שה"ילד" נכנה אותו כרגע מעליב את האדון שלה ומציק לה ולא עוזב אותה.כצפוי המלצתי לה להתעלם מהאידיוט המצוי ונכנסתי לבלוג שלו לראות על מה כל המהומה.הערתי לו ,די בנימוס שזה לא מנומס להתחיל עם נשלטות משויכות והנה ה"ילד" שלנו נעלב.
אני קורא לו ילד גם מצנעת הפרט כי בכל זאת אני לא אוהב להעליב וגם משום שבאופיו הוא מתנהג כמו ילד בן שלוש שלקחו ממנו צעצוע שהוא רוצה.הילד התחיל להתווכח והרס לי את כל הדימוי של אנשי הכלוב ברגישים ואינטיליגנטים,ניסה לשנות את הנושא בשאלות מפגרות ובסוף עבר לתגובות שילד בן 3 היה מתבייש לענות.עניין המלחמה הזה ותוצאותיו הוא עניין פרטי אבל בכל זאת לקחתי מזה משהו שעליו מבוסס הפוסט.
אני מנסה להבין איך נשלטת כלשהי מסוגלת להתמסר לאדם שהוא לא רק ילדותי(שזה דבר טוב לפעמים) אלא גם חסר רגישות,נודניק ומתבכיין..אני יודע שזו שאלה טיפשית אבל פשוט מציק לי איך אפשר להתמסר לאדם כזה..
לא יודע סתם רציתי לשתף בניפוץ האשליות שהיה לי היום...ברור לי שיש תמיד אנשים כאלו ואנשים כאלו אבל מאיתנו באמת שציפיתי ליותר...שולט הוא אדם שמישהו מניח בידיו את הגוף והנשמה שלו,מישהו שצריך לסמוך עליו ולדעת שיגן עליך גם כשאתה כבר לא קיים ואתה רק כלי שלי השולט.
אני מניח שכל אחד צריך להתבגר מתישהוא לא?
לפני 15 שנים. יום שלישי, 29 ביוני 2010 בשעה 19:31