לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

פותח את המגרה

רק המחשבה עליך מעוררת יותר מהמחשבה להתחיל לספר אותנו לעולם....
לפני 9 חודשים. יום רביעי, 14 במאי 2025 בשעה 8:52

ירדנו יחד מהחניון, אני וסיד, בלי הרבה מילים. המתח היה כבר שם, עוד לפני שהרגליים נגעו בחול. לא היה לי משהו מתוכנן עד הסוף, אבל הידיעה לאן זה עשוי להתגלגל - היא זו שגרמה ללבי לפעום בקצב אחר.


החלק הדרומי של החוף היה ריק הפעם, שקט ופתוח, עם ריח של ים ושמש וחול. פרשנו את המגבות כמו מקימים מקדש קטן לתשוקה. דיברנו את היום יום שלנו, התחבקנו, בזוית העין בחור צעיר  מתיישב כ 30 מטר מאיתנו, ערום...

 סיד הביטה בי, עיניה מבריקות מהריגוש - אבל גם ממשהו עמוק יותר, כמיהה להיפתח, להרגיש, להיענות לפנטזיות הכי סמויות שאני מחזיר והיא מצטרפת אליהן כל כולה.

התחלנו להתלטף ולהתמזמז, נשימותינו משתלבות, ידיים נעות על עור חם. הורדתי לה את החלק העליון באיטיות טקסית - וחשפתי את שדיה המלאים, החמים, הרכים. לא יכולתי שלא לעצור לרגע ולמצוץ את הפטמות שלה. ינקתי מהן ברעב, תחילה בעדינות ואז עם עוצמה, שפתיי נסגרות סביב הפיטמה, הלשון שלי לוחשת לה סיפורים. היא גנחה חרישית, ידה על עורפי, מחזיקה אותי אליה.

הזווי עיני ראיתי אותו, בחור צעיר, לא רחוק. עירום, זקפתו ברורה, עיניו נעוצות בנו. סיד הביטה בו לרגע, ואז חייכה אליי. היא הרגישה את הכוח שיש לה, את החשיפה שמדליקה - לא רק אותנו, אלא את העולם סביבה. רמזנו לו להתקרב. הוא בא, מתוח, נרגש, מבולבל.

אני נתתי לו להביט, אמרתי לו שזה לגמרי בסדר שהוא מאונן, ואז.... הרשתי לו קצת לגעת. הוא ליטף את גופה של סיד, מביט בה כמו מול פסל חי. היא המשיכה לגעת בי, בידיים בטוחות, ועיניה עצומות למחצה, כמו בתוך חלום. הצעיר החל לענג את עצמו,

ואז הופיע גבר נוסף, רץ על החוף, נעצר. הוא הביט, לא האמין למראה עיניו. אבל כשהפשטנו אותו במבטים, גם הוא הוריד את בגדיו וניגש.

סיד כבר הייתה במצב של מיקוד רק בי, ובעצמה - כמו אלת ים שקוראת למאהבים אליה. אני והגבר נתנו לה ספאנקים בישבנה, כל אחד בתורו, תחילה קלות ואז בעוצמה מדודה. היא ייללה בעונג, לא מכאב אלא משחרור.

הגבר כרע לידה, שפתיו על שדיה הרכות, ואני נשענתי מלמעלה, מנשק אותה, יונק שוב משדיה לצידו, חזק, ארוך, עם הלשון שלי שמלקקת סביבה, עוקצת, מלטפת, שואבת. היא רעדה כולה.

בתוכה, משהו נפרץ. היא הרגישה נראית לגמרי - לא כגוף, אלא כנפש ערומה. היא תמיד פנטזה על זה, על רגע שבו היא תוכל להיות מושא לתשוקה בלתי מרוסנת, אבל בטוחה, מחוזקת, לא מנוצלת. כל מגע שעבר עליה - מהאצבעות שלנו, מהפה שלו, מהמבטים - היה כמו הכרה בנשיות ובסקסיות המדהימה שלה.

שניהם אוננו והיא מצצה אותי עוד ועוד

הבחור הצעיר רעד, אמרתי לו שיגמור על החול ותוך שניה השפריץ זרם גדול...

הגבר השני המשיך ללטף אותה עד שאמרתי גם לו לגמור, ולסיד להביט....

הוא שכב על גבו, רועד וזרם לבן סמיך התיז.

הגבר גמר על בטנו חייך והלך לערימת בגדיו....


אני לא יכולתי יותר. כרעתי מולה, מול שדיה, שיחררתי את עצמי עליה - זרע חם מתפזר בין הקימורים שלה, ואני מתנשף אל צווארה, אומר לה כמה היא מדהימה, כמה היא שלי, כמה היא של הרגע.

 

הם הלכו. לא דיברו. אולי לא יזכרו אותנו - אבל אנחנו נזכור את הרגע.

נשארנו רק שנינו. התכסינו במגבת, היא נחה על החזה שלי. נשמה עמוק, שקט. שפתיה עוד רטטו, אבל מבט בעיניה גילה שלווה.


השמש שקעה, ולא הייתה עוד מילה שצריך היה להוסיף.

 

 

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י