פותח את המגרה

הכי יפה לקרוא את זה מנקודת המבט של סיד....
(קישור בסוף)

אבל חייב לכתוב גם קצת

חושבים על זה מלא, הרצון של שנינו לפומביות, הרצון שלה לרצות ולשמח אותי עד הקצה
התשוקה למבט ומגע וסערה עם עוד אנשים נחמדים וטובים ומשוגעים כמונו

אז היא מצאה את המסיבה הכי טובה ונעימה שיש

ואני מצאתי מלון בוטיק מיוחד בלב ראשון לציון (יש כזה)

ומצאנו את עצמנו ב 9 בערב במועדון קצת חשוך
אבל נעים ממש ממש
ללא עישון בכלל ועם אוכל טעים ושלוש מארגנות חיכניות ומדהימות

כתריסר זוגות
יפות ויפים, סקסיות וסקסיים

מהר מאוד הינו ערומים במידה כזאת או אחרת
סיד בחוטיני שרשרת הברזל שהכנתי לה וכתונת אדומה שקופה

(משימה נחמדה להתהלך ברחובות ראשון כאשר טבעות ברזל מתוחות עליך כחוטיני בין שפתי הכוס ופלחי התחת - ואז להתיישב כך באוטו :)  )

 

סיד מתארת מדהים את מה שהיה שם
אני נהנתי להעביר אותה לגברים מיוחדים ונעימים
שברגישות ובנחישות נמצצו על ידה, חדרו אליה, הצליפו בה ועינגו אותה והתענגו ממנה עד אין קץ

אני נהנתי בעיקר עם שתיים מדהימות של ממש, וקצת עם שלישית
כולנו סערנו
עוד ועוד ולא שבענו

היה מדהים להמצץ על ידי סיד ואישה מדהימה נוספת יחד שהן על בירכיהן על הרצפה מתחרות זו בזו על המציצה הטובה ביותר....
והיה מדהים ומענג כל כך להיות בה כאשר בן זוגה מענג את סיד...

היה כיף ומרגיע לחזור לסיד בין הרפתקאה לסערה לנוח ולהתחבק יחד
לוודא ששנינו בסדר להמשך

ואז להיות עם מישהי נוספת, מדהימה אף היא, מלאת אור ותשוקה ותאווה, לענג אותה עוד ועוד, פעמיים במהלך הערב

בסיום עוד קצת חיבוקים והתגפפויות
ונסיעה קצרצרה למלון

לו רק השוטר שעצר אותנו לבדיקת ינשוף בדרך היה יודע שסיד ללא תחתונים מטפטפת וחרמנית....

 

 

סיבוב נוסף של סקס במלון כי אני ב 4 שעות במסיבה מרוב עונג ועוד ועוד - לא הספקתי לגמור :)

את הגמירה שמרתי לסיד....
בלילה במלון...

 

שינה טובה ועמוקה
ובבוקר עוד התפנקות יחד - ונסיעה חזרה

וואו
מחכים לפעם הבאה...

ותקראו גם את סיד :)

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=22594&postid=1464867

 

נפגשנו אתמול

אחרי שבוע וחצי של הפסקה אינסופית

 

התעכבתי קצת

אז נתתי לך לשבת באוטו בעינים עצומות ולגעת בעצמך

מתחת לשמלה שאין תחתיה כלום

 

שהגעתי לא הצלחנו להתאפק (כל הדרך היה לי קשה להתאפק)  התנפלנו זה על זו

נשיקות

אצבעות

מציצה חזקה חזקה

הלב פועם

 

שקצת נרגענו חייכנו זה לזו, נסענו לגבעה שלנו במורדות הכרמל

גבעה נעימה קרובה ורחוקה

אין שם איש מלבדנו חוץ מעדר פרות שרועה לא רחוק

 

הנסיעה שקטה

שנינו עם מחשבות

 

מוציא אותך קשורה בשרשרת לצווארך מהמכונית ומוביל אותך לענף עץ תלוי

הידים נקשרות בשרשראות לענף מלמעלה

ואת עבורי

שדיים מעל השמלה

תחת חשוף

 

משחק, נוגע, מצליף, מחדיר אצבעות

ואת כל כך היד

 

ואת נתלית בידיך מהשרשראות

ומשפריצה על האדמה שמתחת.....

ואני משחק בשדייך המדהימים

ובתחת העסיסי שלך

 

אני שומע את הקולות שאת שואגת ליער

והבטן מתרגשת איתך

 

קצת מנוחה, ישיבה על כסא ערומה ביער, מוצצת שוב, מקבלת את הדבר שלו קל לך אבל את עושה אותו באהבה ותשוקה, ריממינג מושע אמיתי עם כל הלשון ...

 

האוהל שלנו נבנה

ואת זוחלת אליו על ארבע על האדמה החשופה

 

עוד נשיקות

חם היום ולמרות הרוח הנעימה מזיעים

עמוק בתוכך

בעוצמה

 

תמיד אני תוהה איך את מרגישה את הזין שלי אחרי הפיסטינג שמרחיב אותך

 

אבל כנראה שהפיזיקה שלנו שם טובה

את מלאה בכולו ואני עטוף בך

 

שעה ארוכה של סקס צמוד רטוב מלא תשוקה

 

וקצת נהנה להיות מעליך

להביט

ולאונן שאת פרושה תחתי

 

מדברים על החברה שאת רוצה שתהיה איתנו בהרפתקאות היער שלנו – ושאת עוד צריכה למצוא אותה

 

ואז אני מבקש ( דורש) לראשונה גמירה מלאה בפה שלך

והשפתים עוטפות

והידים אוחזות בביצים

והוא מתפוצץ לך בפה

ואת לאט לאט בולעת הכל

 

ואת יפה לי כל כך

 

 

ואנחנו נצמדים

פותחים את פתח האוהל

נותנים לרוח לנשוב פנימה

 

נצמדים

ונרדמים

 

הכי שלווים בעולם

 

וזה טוב כל כך :)

 

היו לנו שתי תקופות כבר בעבר

הראשונה היתה בוסרית קצת
מאוד נועזת אבל ראשונית

השניה היתה קצרה מידי

ולאחרונה חזרנו לסבב השלישי
מוכנים יותר
בשלים יותר
מיניים ונועזים 7מבינים הרבה יותר....

יודעים עד כמה זה נכון לנו

ואני מרגיש עכשיו, אחרי כחודשיים יחד, שנכון לי לכתוב קצת את שנינו לעולם

לפני כחודש, בסיום המפגש כתבת לי כל כך יפה ....
את הרוב אשאיר למועד מאוחר יותר
אבל בסוף כתבת לי כך :

הרגשתי אותך היום בכל כך הרבה רמות.
היית היום מאסטר, וחבר, ומאהב, ואבא, ומגן, ומאמן ומדריך…
לרב אני יוצאת מהמפגשים איתך באפיסת כוחות. לוקח לי זמן לנחות חזרה לעולם.
היום נכנסתי לאוטו שלי בפוקוס. חדה.
אולי זה המקום שהבאת אותי אליו פנימית, אולי המקום אליו הבאתי אותי חיצונית (יש לטבע איכות של צלילות, לא?), אולי שילוב שלהם. אולי אף אחד מהם.
אני רק יודעת שהיום חוויתי אותנו אחרת. חוויתי אותך אחרת. ואפילו את עצמי.
וכשישבנו שם באוהל, והבנתי שאני צריכה לבקש ממך להתלבש כי כבר מתחיל להיות לי קר מדי, ושזה אומר שלהיום בעצם סיימנו… זה לא היה לי פשוט. אולי גם לך לא. אולי שמת לב לזה אצלי.
הלכתי הצידה, להרגיש רגע יחפה את האדמה, ולנשום עוד רגע את האויר, ולנשום את הבכי כדי שלא יבוא.
לא רציתי לצאת משם.
לא רציתי לחזור לעולם האמיתי.
לעולם שלא נושמים בו.
אולי משם מגיעות הנהמות והשאגות שלי. אתה מאפשר לי לנשום. לנשום באמת.
אתה יוצר לי מרחב נשימה, ויוצר לי עולם שבו מותר לנשום ומותר לשאוג ומותר לנהום ומותר לילל ומותר לחייך ולצחוק כמו שיכורה בלי שום הסבר. מותר להרגיש הכל בלי להתבייש.

איזה קסם.
תודה מאסטר יקר.
אני ברת מזל.

 

 

אז שתדעי
אני הוא בר המזל
תודה לך מדהימה

מרגיש כמו אביו של גיבור 'פונטונלה"
מוצא את מקומי בעולם בלקיחת אזימוט חוזר מהנשים בחיי,
כמו שנווט מוצא את מיקומו במדידת אזימוט חוזר מכוכבים בשמיים

מלא כוכבות סביבי

חלק קרובות יותר וחלק רחוקות
חלק שאני רואה עוד את האור שלהן למרות כבר כבו עבורי מזמן
וחלק כוכבות חדשות לגמרי בשמי הלילה שאני עדין איני מכיר כלל

יש אחת שהיא חברת נפש טובה, היא כוכב הצפון שלי, תמיד שם, יציבה וטובה ומכוונת אותי

וכוכבה אחת שאיתה דברים מסעירים וקינקיים, לפעמים

ואחת שמחוברת בכח המשיכה של כוכב אחר ובכל זאת בקשר איתי כמעט כל ערב כי צריכה את המילה הנכונה, ותשובות לשאלות, ולילה טוב

ואחת ישנה ועדין אני רואה ומרגיש את הניצנוץ שלה ומצטער שהיא רחוקה כל כך

ושתים שלוש מהעבר הרחוק ממש
שעדין שם ומאירות לי מרחוק

ואחת שאולי תעזור לי לחדד את השאלות שלי

וכוכבה אחת חדשה, שמנצנצת ומלהיבה באורה

ואולי הכי הכי חשוב אחת קרובה, ירח חם ומנחם שאנחנו חברים טובים, ואני שלה ויחד איתה יש שלוש מערכות כוכבים שסובבות אותי, הקסיופאה והדובה הגדולה ואוריון, הוא חץ הצפון.
קרובים אלי ומראים לי את המיקום האמיתי שלי איתם ובינהם.

וחושב שזה הרוב
אבל אולי לא לגמרי....

ואני נודד לי במדבר
מביט בכוכבים
ורואה שם את כולן

ומנסה לחשב את המיקום המדויק שלי, על סמך כולן,
וזה לא כל כך פשוט...

ובסוף כנראה שאני צריך כעת את הכוכב האחת
לא משנה כמה מאירה היא תהיה
וכמה ירחים או טבעות יקיפו אותה

משנה שכח המשיכה בנינו יהיה מדויק ושווה ויאפשר לנו להיות זה עם זו
לא להתרסק אחד על השניה
ולא להתרחק זה מזו יותר מידי
פשוט להיות יחד
בטוב

אז אחרי למעלה מעשור בכלוב הגיע הזמן לעדכן פרופיל

 

אפילו לשנות כינוי

מעכשיו - נווד במדבר

 

למדתי הרבה בעשור הזה

בעיקר על עצמי

 

על מה שנכון וטוב ומתאים לי

 

על זה שאני נווד - בחיים, בעיסוקים, 

בדרכים בין מדבר ליערות להרים מושלגים

וגם נווד בעולם המיוחד הזה

 

למדתי על הקשרים שנכונים לי

אם פעם חשבתי ששליטה יכולה לעמוד בפני עצמה

אז היום ברור לי שקשרי שליטה שאין בהם רגש ואהבה, שום בדסמ לא יכול להחזיק אותם.

בשבילי.

 

ואילו אלו שיש בהם,

הם מיוחדים ועוצמתיים כל כך

והשליטה מעצימה אותם הרבה יותר...

 

הרבה זמן נדדתי עם עצמי

יוצא למסע השכם בבוקר מחר, תרמיל כבד, כובד אחריות
מסע בהר וביער
מוביל אחרי
אדאג שיגיעו בשלום

חושב עליך מרחוק, בהרים

נווד

 

 

 

 

 

 

 

 

החלומות הכי מיוחדים שלי

צצים לי ככה באמצע הלילה

שאני ער לחלוטין

עם תה מתוק מתוק

ומבט שבוהה בלהבות....

 

ואני לא יודע איך ואם לחזור מהם למציאות....

 

 

עם האישה נערה הכי מיוחדת שיש

2190 ימים ועוד 365 בערך
2190 מחשבות טובות לפני השינה
ו2191 חיוכים (לעצמי) של בוקר נעים
300 מפגשים +/-
3000 חיבוקים - מי סופר...
9000 נשיקות (בערך) בשפתיים נעימות
ועוד 18000 נשיקות,פחות או יותר, בפטמות.
חבלים, ושרשראות, וצמיד אחד מיוחד, מצבים קינקיים ופומביים ומסעירים
מאות הרפתקאות
קצת ספאנקים, אולי פחות מידי...
ועשרות סיטואציות מיוחדות חדשות טובות ונעימות

ובעיקר עוד כל כך הרבה שפשוט אי אפשר למדוד במספרים, אלא פשוט להרגיש ולהתרגש

שש שנים שחשבתי בהן מישהי אחת

וגם כמה מריבות וסערות
והתנהגויות טפשיות (שלא לומר מטומטמות) שלי...

אבל שש שנים שלא היו לי כמותן מעולם

ועכשיו,
שנה אחרי בערך
חושב ששש שנים שכאלו כנראה גם לא יהיו לי

וכל שנותר לי לקוות זה שלך יהיו
שש, ושש עשרה, ושישים שנים שכאלו, דומות, שונות, מיוחדות....

כי עם כל השטויות המטומטמות שלי

אין דבר שאני רוצה יותר, מאשר הטוב שלך }{

ואני יודע שמי שיהיה נכון לך יהיה מאושר כל כך
ואני בעיקר רוצה שהוא יעשה אותך מאושרת, הכי בעולם

ואני נודד, מסתכל אחורה, אבל צועד קדימה
מחפש לי דרך חדשה
אחרת או דומה,
מקווה שהדרך תוביל אותי לצעוד עם מי שנכונה לי...

הנווד תכנן לרדת למדבר

בצפון הוא כבר לא היה מסוגל יותר להיות

הכל העיק סביבו

הנסיכה שלחה לו לעיתים מכתבים ופתקים עם שליחים עלומים, אבל היא לא קראה לו לבוא

והוא ידע שעד שלא תקרא לו – הוא לא יבוא

 

נשות ירושלים והשפלה היו צמאות ומשתוקקות, חלק מהן היו רחוקות מבעליהן, וחלק קרובות אך מנותקות, וחלקן פשוט לא מלאות,  בתקופה כה קצרה הוא נתקל בנשים של מלכים ואבירים ורוזנים וחוואים וכפריים – שלכולן משותף דבר אחד התשוקה והחוסר – והוא לא יכל ולא רצה להשביע אותו.

כל פעם שהשביע חוסר שכזה חש איך הריק גדל בתוך תוכו....

 

אז הוא תכנן את מסעו למדבר – בראש אנשיו, ועמד לצאת ואז הגיעה המגפה, הפילה בהם ועצרה אותו מלנוע דרומה

והוא יודע שיוכל לעצירה הזאת ימים בודדים בלבד, כמו כבלים שהוא חייב להשתחרר מהם

ואין דבר שהוא רוצה וצריך וחייב יותר מאשר לצאת שוב למדבר, אולי עוד שבוע אולי עוד שבועיים

עם מישהי שתברח לשם לצידו, אולי בת מדבר אמיתית צרובת שמש, אולי מישהי מארצות הצפון שצריכה להתכסות כל כולה מאימת השמש, העיקר שליבה יהיה פתוח להקשיב ועינייה פקוחות להביט, וכף ידה להרגיש

לא אחת מאותן נשות השפלה שמחפשות להשלים את תשוקתן

 

אחת שיוכל לפתוח את נפשו כלפיה, לשתוק איתה ימים ולילות במדבר, להציץ אל תוך תוכה .....

 

 

שהנווד עולה לצפון

 

שנתו נודדת

 

זה לא לילה שקט במדבר זה לילה אחר

מלא מחשבות