כל זה עד ש......
אבל רגע לפני....
הינו נפגשים פעמיים בשבוע, בימים של שעורי התנך, קצת אחרי הלימודים, אצלה במיטה.
הרגשנו והתרגשנו יחד
הייתי בן כמעט מחצית מגילה אבל לא הרגשנו את זה.
למדתי היכן לגעת בעדינות והיכן בחוזקה, היכן להעביר את לשוני כדי לגרום לה צמרמורת בצואר ובאוזן, והיכן להעביר אותה כדי לגרום לה אנקות של עונג....
למדתי מתי להשתמש בשפתי ומתי בשיניים ומתי פשוט הלשון עושה את העבודה.
הזיפים התחילו לצמוח וגילינו יחד את ההבדל בין בוקר מגולח וחלק לבוקר עם זיפים....
למדנו יחד את הקצבים
מתי לאט לאט לאט סמ אחרי סמ
ומתי נכון בעוצמה ובבת אחת....
מה ההבדל בגרגורים שלה בין ליקוק הפטמה, העטרה שסביבה ובסיס השדים המלאים שלה....
כל זה עד ש.....
עד שאחר צהרים אחד, שאני עמוק ברטיבות החמימה שלה, הדלת נפתחה בבת אחת...
זינקתי, נצמדתי לארון שלצד המיטה, להפתעתי הוא, המשיך להיות זקור לחלוטין, מבריק ורטוב כל כך
לא טרחתי להסתיר אותו
קפצתי את אגרופי
גבר גבוה עם זקן וכתפיים רחבות עמד בפתח, הוא נראה לי מבוגר כל כך, אבל בטח היה גדול מנירה בשנתיים שלוש לא יותר.
נירה נשארה רגועה, אפילו חייכנית, התרוממה לישיבה, חשופה לגמרי, מפוסקת, מה שאני זוכר זה את צליל קולה שהשתנה לפתע.
במקום הקול החתולי והסקסי, הוא חזר להיות הקול הסמכותי של נירה המורה לתנך.
ירון (שמו התברר לי מאוחר יותר) זה שהתעלמנו מקיומו כל הזמן,
אני לא שואל...
ונירה יודעת שהוא בעבודה עד מאוחר...
שאג :
"מה לעזאזל קורה כאן ?!"
ונירה, באותו הטון שהיתה פונה לתלמידים המופרעים אומרת לו :
"תרגע, זה רוני, הוא עושה את מה שאתה לא ממש עושה כבר זמן רב.... ועושה את זה טוב.... שב"
הוא התישב בכבדות, ניכר היה שהוא עושה את מה שהיא אומרת לו, בדיוק כפי שאנחנו הינו בכיתה...
והיא ממשיכה : " הרוגע והשלווה שלנו בחודשים האחרונים זה בזכות רוני, שב בצד,
אם אתה יכול להביא את החוברות הרטובות שלך מארגז כלי העבודה במחסן ולאונן בשקט, או פשוט להביט בנו.
משום מה נראה לי שתהנה יותר להביט בנו" היא גיחכה...
היא סמנה לי לחזור למיטה
הייתי מגורה בטרוף
ירון ישב בלי לזוז
היא אחזה באיברי הזקור והמבריק
העבירה את ציפורניה בעדינות בתחתיתו מוודא שהוא מתוח היטב
והוליכה אותו עמוק עמוק אל תוך הרטיבות שלה....
ירון ישב בלי לזוז
מפשיל את מכנסיו, מביט בנו ומאונן....
כמו שאני הייתי יושב בקולנוע תמר שורה 5 בצד
אבל הסרט הפעם היה אני ונירה אשתו....
ואנחנו סוערים על המיטה
והוא שקט שקט מלטף את עצמו
נירה עברה לעמוד על 6, פניה פונים אליו, והיא אומרת לו:
"אתה לא מעיז לגמור עד שרוני ואני גומרים, ואז אתה נצמד לרצפה וגומר כך...."
וכך היה....
הדברים המשיכו כרגיל
פעמיים בשבוע בדרך כלל
לפעמים נירה היתה אומרת לי שירון יהיה, והוא היה יושב על הכסא בצד
מלטף את עצמו בשקט
וגומר על הרצפה...
כל זה עד ש......
