האופיום שלי...

ימים כאלה, עמוסים מידי ואין לך זמן אפילו להרהר...
אני מצליחה למצוא שעתיים שהחלטתי לנצל לשינה זריזה...
רק לצבור קצת אנרגיות לפניי שאתמוטט מעבודה קשה..
במקום להרפות הכל הראש מתחיל לעבוד, דווקא ברגע הזה אני מתחילה לחשוב...
האם כדאי?
האם להעיז?
האם אני באמת רוצה או רק משתעשעת במחשבות שמגרות אותי??

אני רוצה!
ממש רוצה!
אבל איך לעזזל אני מוצאת אותה עכשיו?
אחריי שנתיים של ניתוק...
נפגשנו רק פעם אחת אבל עכשיו ממש בא לי לראות אותה שוב..
לעשות כל מה שתגיד...
ממשיכה להרהר... דוחה את הקץ ומחכה ליום שההזדמנות תיפול לי לידיים (או לחילופין שיהיה לי מספיק אומץ להרחיק לכת עם החיפוש)

והנה עוד כמה דקות להרהר..
סופשבוע רגוע... וקצת בית לא הזיק לי, להיפך, אפילו עשה לי טוב...

שבת שלום אנשים (-: