לפני 13 שנים. 31 באוגוסט 2011 בשעה 15:24
רגע, רגע. עוד דקה. אני אצא להפסקה. שלושה שבועות זה לא הרבה. לבטח לא אחסר כאן למישהו. אלא לדני קיי. הדמות שבמקדלת. שנכתבת מעצמה. שכותבת את עצמה. לדעת.
לפיכך ובהתאם לזאת - מזכרת לעצמי. עד שאשוב.