בא לי לצאת מהארון. כמו שכל מי שהומו פשוט עושה את זה, עם הקשיים שלו או שלה, כן, אבל יש שם איזה היגיון ומטרה ותכלית - לצאת ולהודיע לעולם (החברים, המשפחה, הקולגות) - "אני הומו". ומה אם אני לא הומו? מה אם היציאה שלי מהארון היא להתוודות על פטיש שאני בספק אם קיים אצל עוד גבר או אישה בארץ החמה שלנו? מה אם היציאה שלי מהארון הינה חסרת משמעות לכל מי שמכיר אותי, למעט למי שתהיה איתי בקשר מיני/רומנטי?
אבל פשוט בא לי לצעוק את זה. בא לי ללכת ברחוב, כשהחורף הישראלי בחיתוליו, וללבוש חליפת פוך מלאה. כאילו שאני מינימום בקור של אמצע החורף הקנדי. ולהרגיש את הזין עומד ובוער לכל אורך הדרך.
בא לי לצאת מהארון ולהגיד לעולם "אני קינקי! אני בדסמי! אני עם פטיש למעילים! והפנטזיה שלי זה להיות בקשר זוגי עם מישהי שתימשך לאותם הדברים ותחלוק איתי את האהבה למעילים ולשליטה משני הצדדים!". אבל מה הטעם בזה? מי יקשיב? ומי שיקשיב - איך יגיב? האם זה יתרום לו לדעת? כנראה שלא.
אז למה מלכתחילה?
