רָזֵי רָזִים

מִכָּל הַשְּׁתִיקוֹת
אֲנִי אוֹהֵב אֶת שְׁתִיקָתֵךְ
שֶׁהִיא יָפָה
שֶׁהִיא סוֹלַחַת
לַלֵּב קוֹלַחַת
כְּמוֹ הָיְתָה הִיא
דַּף מִשִּׁיר
לְלֹא מִלִּים
עֵץ נָשִׁיר לְלֹא עָלִים
שְׁתִיקָה שֶׁל אַהֲבָה.

אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ בְּשֶׁקֶט
כִּמְעַט בְּסוֹד
רַק עוֹד וָעוֹד מִמֵּךְ לָצֶקֶת אֶל תּוֹכִי
רַק עוֹד וָעוֹד.

מִכָּל הַצְּחוֹקִים
אֲנִי אוֹהֵב רַק אֶת צְחוֹקֵךְ
שֶׁהוּא פּוֹרֵץ
וּמִתְבַּדֵּחַ
לַלֵּב נוֹגֵעַ
כְּמוֹ הָיָה הוּא
פֶּרַח חֵן,
עָדִין וָרַךְ
לְלֹא מָגֵן –
צְחוֹקֵךְ שֶׁלָּךְ,
הוּא צְחוֹק שֶׁל אַהֲבָה.

אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ בְּשֶׁקֶט...
מִכָּל הַדְּמָעוֹת
אֲנִי אוֹהֵב אֶת דִּמְעָתֵךְ
שֶׁהִיא רַכָּה
וְלֹא תּוֹבַעַת
כְּמוֹ יוֹדַעַת
אֶת הַסּוֹף הַמִּתְקָרֵב.
שָׁלוֹם שָׁלוֹם
לֵב אֶל לֵב
דִּמְעַת חֲלוֹם
דְּמָעוֹת שֶׁל אַהֲבָה.