רָזֵי רָזִים

עֲיֵפָה בֻּבָּה זֶהָבָה
וְעָיֵף מְאוֹד הַדֹּב.
הַצְּלָלִים לַחֶדֶר בָּאוּ
לוֹחֲשִׁים לִי "לַיְלָה טוֹב".

בַּמִּטָּה שׁוֹכֶבֶת נוּרִית
עַל יָדָהּ יוֹשֵׁב דֻּבּוֹן
וְכַדּוּר וְגַם אַרְנֶבֶת
וְכֻלָּם רוֹצִים לִישֹׁן.

אַךְ לְפֶתַע קָמָה נוּרִית
"אַבָּא, אַבָּא", הִיא קוֹרְאָה,
"בּוֹא מַהֵר, גָּרֵשׁ הַחֹשֶׁךְ,
הוּא מַפְרִיעַ, יֶלֶד רַע".

צָחֲקָה בֻּבָּה זֶהָבָה
וְצָחַק מְאוֹד הַדֹּב:
לָמָּה לְגָרֵשׁ הַחֹשֶׁךְ?
וַהֲרֵי הוּא יֶלֶד טוֹב!