רָזֵי רָזִים

הִיא יוֹשְׁבָה לַחַלּוֹן

וְשׂוֹרְקָה שְׂעָרָהּ,

בְּעֵינֵיכֶם הִיא פְרוּצָה

וּבְעֵינַי הִיא בָרָה.

מַר לִי מָר, לִבִּי

הַיּוֹם עָלַי רָע,

אִם רָחֵלָה אֵינֶנָּה

אֲנִי אָנָה בָא?

פֶּה יֵשׁ לַבְּרִיּוֹת

וְהוֹלְכוֹת הֵן רָכִיל,

אַךְ רָחֵלָה לִי הִיא

וְאָנֹכִי לְרָחֵל.

בָּעֶרֶב כִּי-אֵצֵא

אֶל מִשְׁעוֹל הַקָּמָה

וְרָחֵלָה אֵין עִמִּי

אֵין עִמִּי הַנְּשָׁמָה.                                 

שִׁבֳּלִים, גִּבְעוֹלִים,

לְרָחֵלָה שְׂאוּ שְׁלוֹמִי

וַעֲנוּ בִי: אִם תְּאַחֵר

וָמַתִּי בִמְקוֹמִי.