רָזֵי רָזִים

"כִּי אֶת-כָּל-זֶה נָתַתִּי אֶל-לִבִּי, וְלָבוּר אֶת-כָּל-זֶה, אֲשֶׁר הַצַּדִּיקִים וְהַחֲכָמִים וַעֲבָדֵיהֶם, בְּיַד הָאֱלֹהִים; גַּם-אַהֲבָה גַם-שִׂנְאָה, אֵין יוֹדֵעַ הָאָדָם--הַכֹּל, לִפְנֵיהֶם ". (קהלת ט`, א`)

בֵּין הָאָפֵל לַנִסְתַר
בֵּעוֹלָמֵנוּ הָמַר
אוֹמְרִים שֶׁיֵּשׁ עוֹד תִּקְוָה
קוֹרְאִים לָזֶה אַהֲבָה
וּמְחַכִּים לְבוֹאָה 

בֵּין הָאֶתְמוֹל לֶעָתִיד
בֵּין הָאוֹצָר לַתַחְתִּית
אוֹמְרִים שֶׁיֵּשׁ עוֹד תִּקְוָה
קוֹרְאִים לָזֶה אַהֲבָה
וּמְחַכִּים לְבוֹאָה

בֵּין הַבִּלְבּוּל לַאָסוֹן
תֵּדְעוּ שֶׁיֵּשׁ פִּתְרוֹן
קוֹרְאִים לָזֶה אַהֲבָה

בֵּין הַזִיוּף לָאֱמֶת
בֵּין כָּל מַה שֶׁחַי לְמֵת
יְשֵׁנָה אַהֲבָה

יֵשׁ בִּי אַהֲבָה
וְהִיא תִּתְּעוֹרֵר וֵתִּיגַע
יֵשׁ בִּי אַהֲבָה
וְהִיא תֶנַצֵח

בֵּין הַשְׁפִיוּת לַשֵׁינָה
בֵּין הַיַּלְדוּת לַזִקְנָה
אוֹמְרִים שֶׁיֵּשׁ עוֹד תִּקְוָה
קוֹרְאִים לָזֶה אַהֲבָה
וּמְחַכִּים לְבוֹאָה.