מָחָר, אֲנִי אֶהְיֶה כֹּה רְחוֹקָה
אֶל תְּחַפְּשוּ אוֹתִי
מִי שְיֵדַע לִמְחוֹל -
יִמְחַל לִי עַל אָהַבְתִּי,
הַזְּמָן יַשְׁקִיט הַכֹּל
אֲנִי הוֹלֶכֶת לְדַרְכִּי.
זֶה שְאָהַב אוֹתִי יָשׁוּב לִשְׂדוֹתֵּיכֶם -
מִן הַמִּדְבָּר.
וְהוּא יָבִין - אֲנִי חַיִּתִּי בֵּינֵיכֶם
כְּמוֹ צֶמַח בַּר.
אֲנִי רוֹצָה לִפְקוֹח אֶת עֵינַי
לִצְמוֹח לְאִיטִי.
הִרְבֵּיתִי לַחֲלוֹם
הַחֲלוֹמוֹת טַרְפוּ אוֹתִי,
רָצִיתִי לְנַחֵם -
אֲבָל מָרְדָה בִּי תְשׁוּקָתִי.
הָיָה מִיקְסַם יַלְדוּת, הָיְתָה גַּם סְעָרָה
בִּזְרוֹעוֹתַי.
אֲנִי יוֹדַעַת שְהֵדְלִיקָה אֵשׁ זָרָה
אֶת לֵילוֹתַי.
הָיוּ, הָיוּ עֲרְבֵי גַּעְגּוּעִים
הָיוּ יָמִים טְרוּפִים.
הָיָה כְּאֵב חָבוּי
וּרְגַעִים מְכוּשַׁפִים.
אֲנִי אֶזְכּוֹר מַבָּט
מַגָּע יַדַיִים בִּכְתֵפִי.
אֲנִי אֶהְיֶה לְצֵל חוֹלֵף בִּשְׂדוֹתֵּיכֵם
לְסּוֹד נִסְתָּר.
הֶיוּ שָׁלוֹם, אֲנִי חַיִּתִּי בֵּינֵיכֶם
כְּמוֹ צֶמַח בַּר.