לא מזיק, ברובו

אמנם זה סוף עידן בליברפול, קבוצתי האהובה. יורגן עומד לעזוב אותנו בסוף העונה, וזה בהחלט רגע מאד עצוב עבורי כאוהד.

אמנם עברנו גם טלטלה לא קלה השנה, כאשר לאחר השבעה באוקטובר, בדומה לכל מועדון אנגלי, לצערי, גם ליברפול לא הוציאה שום הודעת תמיכה באוהדים הישראלים שנחטפו לעזה ו/או נרצחו במתקפה הפסיכית והנוראית ביותר שהעם הזה חווה מאז השואה. אבל האהבה לקבוצה חזקה ממני. אמנם לקחתי הפסקה, והתרחקתי מהקבוצה לכמעט שלושה חודשים, אחרי אירועי השבעה באוקטובר, לא צפיתי במשחקים, הסרתי את שירי האוהדים מהפלייליסט שלי ברכב, החלפתי כמה וכמה תמונות ושומרי מסך שהיו מוקדשים לקבוצה... אבל אחרי הכל, בסופו של דבר האהבה לקבוצה נשארה שם.

ואחרי ככלות הכל, כשמסתכלים אחורה, רואים את כל מה שיורגן קלופ עשה עבור הקבוצה הזאת. הוא לקח קבוצה בינונית לכל היותר והפך אותה (חזרה) לשם דבר באירופה כולה, ובאנגליה. עד כדי כך שבעונה שעברה זה שסיימנו "רק" בטופ 7 עיצבן אותנו, האוהדים, והכאיב לנו. דבר שהיה מתקבל רק לפני כמה שנים בתור הישג, טופ 7, מקום באירופה, היינו שמחים על זה. אבל קלופ הפך אותנו ל"מפונקים", גרם לנו במשך כמה עונות רצופות לכל הפחות להילחם על האליפות, ובאחת מהן גם לקחת אחת אחרי 30 שנה שחיכינו לכך.

אז בסופו של דבר, אני מתבונן אחורה ומוצא את עצמי מוכרח להגיד תודה למנג'ר האדיר(!!!) הזה.

I'm so glad, that Jurgen in a red

I'm so glad he delivered what he said

Jurgen said to me, you know

We'll win the Premier League, you know

He said so!

I'm in love with him and I feel fine