לפני 9 שנים. 22 בספטמבר 2015 בשעה 10:53
סליחה, ספרטי היקר, סליחה שנתתי לך להפגע שוב ושוב
סליחה שלא הגנתי עליך כמו שאתה הגנת עלי
סליחה שנתתי לליבך להשבר, כשהנחתי אותו שוב ושוב על המזבח
סליחה שגרמתי לך לשנוא את עצמך
סליחה שהעמסתי אותך במחשבות מטופשות, ובשנאה, בעיקר כלפי עצמך
אתה יודע, לא עשיתי את זה בכוונת זדון
זה היה המפלט הבטוח
כל הלילות שהעברנו יחד בהאזנה לקריידל, ולסליפנוט, ולקורן, ולצ'ילדרן... חשבתי שזה באמת עושה לך טוב
לא ידעתי
לו רק ידעתי לאן זה יוביל, הייתי עושה את הדברים אחרת
אז אני מתחנן היום לסליחה
ולא מסוגל לסלוח - לעצמי