לפני 9 שנים. 4 באוקטובר 2015 בשעה 13:54
סוגר את הדלת עכשיו בעצמי
נועל עם מפתח, שולף ומחביא
מבקש מהזר למחוק זכרון
שלא ייפתח בזמן הלא נכון
קח את הכל אל תשאיר כלום
אני מבקש במבט אטום
נועל את השער, סוגר כל כניסה
רוצה רק לשכוח, להעלם בפינה
לא רוצה שום דבר, לא לחקור, לא לשאול
לפעמים זה עדיף, לא לדעת הכל
לא רוצה זיכרון, של ילדות, מחויך
לא רוצה לזכור כלום, בעיקר לא אותך
רוצה להיעלם, רוצה להישכח
רק שלא יהיה צורך שוב להפתח
רוצה את הלבד, ולא מסוגל עם עצמי
לא מסוגל שוב להתמודד איתי
נועל את השער, סוגר כל כניסה
רוצה רק לשכוח, להעלם בפינה
לא רוצה שום דבר, לא לחקור, לא לשאול
לפעמים זה עדיף, לא לדעת הכל
ועכשיו
עכשיו רק דממה
רק הקול של הלב
קולה של הנשמה
אומר הוא לי, מבקש, מתחנן
אל תשבר, בבקשה, מדרבן
ואני
אני רק סוגר
את השער, הדלת, ואת החלון
שלא יכנס עוד שום שביב זיכרון