בננה

אתמול מצאתי את עצמי בג'אם סשן לתוך הלילה עם חבורת מוזיקאיות מדהימות בדירה מעל פארק ירוק בת"א.
שירה, אלכהול, חברה מעולה, לרגע אין שום חשיבות לזמן ולמקום אלא רק חבורה של אנשים שנותנים למוזיקה לאחד אותם .
WE BECOME AS 1
הפעם האחרונה שעשיתי את זה הייתה לפני שנים.
כשאני ועוד חברה שלקחה אותי לג'אם היינו בתחילת שנות ה20 שלנו.

דווקא היום,שהכל טוב בחיים שלי ורוב הדאגות הקיומיות מאחורי ,אני יכולה להתחבר למוזיקה יותר עצובה וכבדה ולתת לה לגעת ולהעיר רגשות- לתת לאמנות להביא את הקטרזיס ולמרק את רגש שלא ירדם, שלא יעלם, שלא ניתן לשגרה לשלוט על הרוח.
דווקא הדמעות-הן אילו שמביאות את החופש.