בדיוק מה שכתוב בתיאור:

astaro - מישהוא שאני מכיר שנים חיי עם בעיה דומה, אצלו זה מתקשר לקטע של אסטטיקה וניקיון, כנראה יהיה יותר נכון להגיד סטריליות, לי אישית מאוד קשה לקשר בין סטריליות לסקס, אני אוהב את הסקס שלי מיוזע ומלא נוזלים (הרי כך אלוהים התכוון נראה לי).

המחלות אמיתיות והפחד הגיוני, השאלה היא כמה רחוק הוא מגיע לתוך הפרקטיקה של החיים.

מה עושים כדי להתמודד? בתור התחלה הייתי מנסה להבין מה שורש הבעיה.

SinKitty - אולי רצון לא להתמודד עם מגע מיני.
Not sure yet.
אין לי ספק שהשיגעון שעשה ביה"ס בזמנו סביב הנושא לא עזר. וזה היה שיגעון כי זה עוצב כדי להחדיר יותר פחד מהבנה.
יש לי נטיה יחסית קלה אבל מאוד מורגשת לכפייתיות. גם זה לא עוזר.
עבר מיני לא אידיאלי כבר אמרתי במקום אחר, אבל נדמה לי שהפחד בא ראשון.

מצד שני, לא פעם נסרטתי עד דימום, ונהנתי מכל רגע. הפחדים לא עלו.
נדמה לי שמבחינת הראש שלי, אם הדימום הוא חד-צדדי אז אין בעיה. העור של כף היד הוא לא כמו הרקמות הרכות של הפה ואיברי המין - אלו מקפיצים סימני אזהרה.
המפף... בחדירה עם סטרפ און אין מגע משמעותי של עור עם עור (טוב, ככל הידוע לי), אז גם זה לא מקפיץ נורות אדומות - אבל לצערי עוד לא היה לי העונג... :)
טוב, בתקווה מבוססת שזה *ימשיך* לא להקפיץ נורות.

אבל לצערי זה לא נגמר כאן, היות והאורגזמות שלי לא תמיד עושות לי טוב - אז מלכת תחילה אין בידוד נתונים -_-
יכול להיות שהסריטות היו טובות כי ידעתי ששום דבר לא יתקדם משם, או כי הכאב הוא עונג מסוג אחר בשבילי.

טוב, נו, יש לי דברים לעשות ומחשבות חיוביות יותר לחשוב כרגע :)
אני אמשיך לחשוב על זה. ואני מקווה שגם השיחה עצמה עוזרת לי להתמודד עם הפחד, דרך סוג כלשהו של חשיפה.

astaro - רק הערה אחת, לא ניתן להשוות בין הפה לאברי המין ברמת היגיינה, בפה יש המון קוטלי חיידקים לעומת כוס/תחת. לצורך העיניין הרבה יותר בטוח לעבור מתחת לפה מאשר מתחת לכוס.

ונילו - העלת סוגייה רצינית שאני בטוח שרבים שותפים לה, ורבים אחרים מעולם לא חשבו עליה וראוי שיעשו כן.

כהמלצה הייתי מתחיל מחינוך מיני, ציינת שבבית ספר עשו עבודת הפחדה טובה עליך, אז עכשיו קח אחריות ותתחיל ללמוד את שהיו אמורים ללמד אותה. קרי, אילו מחלות קיימות, כיצד ניתן להידבק בהן, כיצד ניתן להתגונן מפניהן, ומה לעשות במקרה של חשש להידבקות.
ידע הוא כוח, ובמקרה הזה ידע אמיתי על העניין יכול לעזור לך להתמודד עם הפחד (כמובן שיש סכנה שזה רק יגביר אותו).
אפשר גם לבקש הדרכה מרופא המשפחה, או במרפאות שמתמחות בעניין, ובחלקן תוכל להישאר באנונימיות שלך. אל תתבייש בעניין הזה, אלו הם החיים שלך.

שנית, לעולם אל תעשה משהו שאתה לא חש נוח לעשות. אם אתה מקיים יחסי מין/סשן ומשהו מרגיש לך בנוח בגלל סכנות של מחלות, עדיף להפסיק מאשר להתחרט ולחיות בסרט אח"כ.

שלישית, רוב מחלות המין מועברות דרך אברי המין, עם אנשים אקראיים, מזדמנים או חדשים קיים תמיד מין מוגן, הבא אתה את הקונדום, והקפד לעשות בו שימוש נכון - לא להתעצל, לפחות פעם אחת בחיים לקרוא את חוברת ההוראות שבאה בתוך החבילה.

לא מזיק גם מידי פעם להיבדק, נכון שכיום אפשר להיבדק באופן אנונימי ובחינם מפני איידס, אבל יש גם מחלות אחרות שאפשר להיבדק בגינן. בדיקות שכאלה יכולות גם לשמש ככלי להרגעה. רק שים לב שבדיקת איידס מראה את מצבך הבריאותי כפי שהוא היה שלושה חודשים לפני הבדיקה, כך שאם נידבקת בשבועות שלפני הבדיקה זה לא יופיע.

גם שימוש בצעצועי מין יכול להוביל להידבקות, במיוחד אם הם לא חוטאו כראוי. כך לדוגמא אם אתה עושה שימוש בסטרפ און שאינו שלך, אלא של הצד השני, והוא עושה בו שימוש באופן רגיל גם אם פרטנרים אחרים, אז אולי אין מגע בין העור שלך לבין הפרטנר הזה, אבל עלולים להיות שאריות מהפרטנר הקודם שהיה לו/לה. לכן, כאשר מדובר בצעצוע מין שאינו שלך, ובשליטתך הרגילה וידוע לך בדיוק מי עשה בו שימוש, אפשר לבקש לחטא אותו שוב, ובמקרה של סטרפ און לשים גם עליו קונדום חדש.

לבסוף, אולי באמת כדי בהזדמנות לבדוק באופן מקצועי את הפחד הזה, במיוחד אם הוא מגיע לכדי פוביה של ממש.

בהצלחה ורק בריאות

SinKitty - אני לא יודע לקרוא לזה פוביה, אבל אני בהחלט אעלה את העניין עם הפסיכולוג שלי מתישהו...

לפני שנה בערך ישבתי וקראתי בצורה יסודית על כל מיני מחלות, על הדרכים להימנע מהן ועל הדרכים בהן ניתן לטפל בהן. קראתי כדי להרגיע את עצמי, כי ידעתי ששום דבר שאני אמצא לא יהיה קרוב ל-"נשיקה=הרפס, סקס=איידס" שעבר לי בראש.
הדרך העיקרית בה הלמידה עזרה לי היא, כמו שקיוויתי, בלהבהיר לי עוד יותר שלמרות כל רצינות העניין - אני מגזים. אז בצורה עקיפה זה הוריד לי מהלחץ ומהפחד, אבל הסכנה עדיין מרגישה לי גדולה יותר משהסטטיסטיקות מעידות...

על בדיקות איידס אנונימיות ועל הזמן שלוקח לנוגדנים להופיע אני יודע. עם המצב שלי כרגע (בין הסיפור הזה ואחרים), הסיכוי שיש לי מחלה כלשהי הוא קטן בצורה אסטרונומית :)
אני לא אעודד את הפחד להתחזק על-ידי בדיקה שאני יודע שאשכרה יש יותר סיכוי שאני אדרס בדרך אליה משהיא תצא חיובית. כאן היגיון בריא לוקח בקלות, ועצם זה שהוא לוקח מרגיע אותי קצת... :)

הו, חיטוי צעצועי מין זה בהחלט ברור ומובן לי לחלוטין :)
ואם היה אפשר לחטא בני-אדם, לא הייתי מודאג כל-כך... :)
אבל, לצערי, אי-אפשר.

תודה רבה לך על המידע והרעיונות, אבל בעיקר על החיזוקים - חשוב לי מאוד לשמוע מתי הפחד שלי הוא בעצם היגיון בריא :)
פחות שאני מרגיש כאילו אני *רק* מגזים, יותר שאני יכול לטפל באותם מקומות שאין ספק שאני כן.