לפני 11 שנים. 30 ביוני 2012 בשעה 14:16
מדי פעם אני נעלם, אבל תמיד חוזר. לא ברור מה מושך אותי בחזרה. אנשים באים והולכים, אהבות נגמרות, קשרים מתנתקים, עולמות שלמים גוועים, חדשים נוצרים, אבל אני תמיד חוזר.
צבעים של כחול וכסף, ניתקתי את המיתרים. הכל רטוב ומטפטף, ממים ומזיעה, והמוזיקה גורמת לי לרחף במקום אחר בכלל.
ההשתקפות של האור בצבעי הפסטל האלה, מעבירים בי רצון ליצור עוד ועוד, רצון לעולם אחר.
אלטר אומרת שאני מאבד את עצמי, את הצדדים החזקים, הטובים, אלה שמחזיקים אותי יציב.
אלטר אומרת שאני רגיש מדיי, סומך על אנשים בקלות.
ועדיין מהדהדת לי בראש האמירה של המאהב לשעבר; "תפסיק לחשוב עם הזין!"
והוא פשוט לא מבין שזה לא ככה, שאני חושב עם הלב, פשוט יש לי יותר מדיי אהבה בשביל כולם.