נראה כאילו מעולם לא אהבתי אותך יותר, בעוד שאתה עדיין סוחב את המריבה האחרונה. חוסר הסימטריה הזה משגע אותי. אבל באופן אצילי לקחת על עצמך את כל האשמה, ומי כמוני יודעת שהבן אדם שהכי קשה לסלוח לו על טעויות זה אתה עצמך.
אני יודעת שאתה לא מושלם. אני חושבת שאנחנו מתאהבים בזכות היתרונות, ואוהבים למרות החסרונות. ואני יכולה סוף סוף להגיד שאני אוהבת אותך, ולא מחכה למכה מהצד. קשה להתנהל ולהרגיש ראויה לאהבה של דמות מושלמת. הרבה יותר קל לי עם בשר ודם. ועבורי, אתה עדיין כל מה שאי פעם חלמתי עליו ויותר.
שלשום בלילה המריבה נחתמה סופית, ואתמול קיבלתי בחזרה את אדוני. הרבה זמן לא היתה לנו אינטראקציה בדסמית פרופר, וזה התחיל לחזור. מבחינה טכנית הכל כמו תמיד, אבל שנינו מרגישים שהאמון האבסולוטי שלנו אחד בשניה חוזר בצעדי פעוט.
***
השיער שלי צבוע בצבע עז, עשיתי את זה כדי לצבור מעט ביטחון עצמי, וזה עובד.
הייתי בחנות של אלכסיי (המלך!!!!!) ועיניי עצרו על פלוגר זמש עדין ומקסים שדומה לשיער שלי. נאמנה לילדונת האימפולסיבית שאני קניתי אותו למרות שכבר אמרת שאתה מעדיף ידיים. לא כדי לחטוף ממנו, לא חשבתי על זה אפילו, אלא כי הוא האח התאום שלי :)
היום החלטת לתת לו ניסיון. החזקת בצד חלק מהזנבות, מה שהפך אותו לכלי הרבה יותר מכאיב. צעקתי מכאב, והעיניים שלי התמלאו דמעות. מבייש לחשוב כמה איבדתי סיבולת לכאב מהסוג הזה והתרגלתי לרוך הרחמני שלך. אתה לא אוהב דמעות, אני יודעת את זה. אבל באותו הרגע לא היתה מאושרת ממני.
***
אני חותכת פטריות לתוך הסיר, אתה רואה סרטוני מרדף. נזכרתי במילים של לורי באחד הפטסטים האחרונים שלה, וחשש בוגדני לפת לי את הלב ביד קרה.
"מאמי, אם היית אוהב אותי פחות היית מכאיב לי יותר?"
הוא הביט בי מספר שניות בשקט, אולי מנסח, אולי מודד על עצמו סיטואציה זרה
" אם לא הייתי מרגיש כלפייך כלום לא הייתי מסוגל להכאיב לך"
אני לא יודעת איך לפעמים אתה אומר בדיוק את הדבר שגורם לי להרגיש הכי טוב בעולם, ולפעמים אומר את הדבר המדוייק שגורם לי להרגיש הכי רע בעולם. אתה אמן שמנגן באופן מושלם על מיתרי הנפש שלי. וזו הסיבה שלפני שבוע כל כך, כל כך נפגעתי ממך. וזו גם הסיבה שהיום משפט קצרצר גרם לי לסחרחורות של אושר.