אני מתגעגעת לפגישה שלנו, כשאני על הברכיים מולך ואתה על הכיסא, ואתה שותה בירה ומספר משהו מהשבוע שלך בזמן שאני מתחכחת לך על הרגל.
אני מתגעגעת למבט הסדיסטי שלך כל כך. הוא קופץ לביקור פה ושם, אבל מאז שהתחילה תקופת הבחינות הוא נדיר כל כך.
אני מתגעגעת לדיבור המשפיל שלך. לא קראת לי זונה, אסלה, אשפה לרגליך.
אני מתגעגעת לדאגה שלך אחרי הכל. היו לנו כמה רגעי שליטה קצרים, אבל יצאת מהם בשניות ספורות ואני נשארתי באמצע, כשעוד לא נכנסתי לגמריי למקום השמח שלי, אבל כבר כואב לחזור למציאות. פעם היית עוטף אותי בשמיכה. עכשיו חם מדי
אני מתגעגעת להתקפי הרוך שלך בתוך ערב מלא כאב והשפלה, כשאתה מרים אותי מהשיער רק כדי לתת לי חיבוק ולהגיד כמה אני מדהימה. ואז להמשיך לסתור על פני.
אני מתגעגעת לטעם של פי הטבעת שלך. הדרך היחידה שיש לי לגרום לך לגנוח. לצורה שבה היד שלך מלטפת לי את השיער באותם הרגעים. לריח הפלמוליב-שקדים כי אתה כל כך מתחשב בי.
אני מתגעגעת למלחמות על כל נשימה כשהיד שלך על הגרון שלי. לאובדן המציאות לשניות ספורות. לצבע שהעולם מקבל. לשאיפת האויר הראשונה שאחרי.
**
קצת שתיית שתן, בלי כל הריטואל מסביב, הרבה גרון עמוק, וזיון שקט.
אני כל כך שמחה שאתה מוצא בי פורקן בתקופה הרצינית הזו שלך. אני באמת מבינה אותך ולא שופטת לרגע. אני אפילו גאה במקום שהצלחתי לתפוס בחיים שלך. אתה מוצא אצלי את השקט שאתה צריך בדרך שאתה רוצה בכל רגע נתון. אם זו מציצה, אם זו ארוחת בוקר, ואם זה לא לכתוב לי יום שלם.
אבל אני יותר שמחה שזה עומד להיות מאחורינו כבר בפגישה הבאה.
אתה תיכנס בפתח, ואני כבר עם הקולר בפה מחכה שתלביש לי אותו על הצוואר מחדש. נרות דולקים בכל החדר, כמו שאתה אוהב. הפעם עם ריחות. בירה קרה, פלאג הזנב במקומו הייעודי. ארוחה בשרית מעלה ניחוחות בשלבי הכנה מאוחרים. אני אהיה הזונה המושלמת שלך, אם רק תאשר לי.
אני כל כך, כל כך מתגעגעת אליך }{