אני נכנסת למקלחת, מורידה את הראש של הדוש, מדליקה את זרם המים, ומתכוונת... לפרוק. באופן כללי אני אוהבת לאונן, בעיניי זה לא תחליף למין, אלא זמן איכות עם עצמי שלא תלוי בשגרת חיי המין שלי.
המים החמים כבר התחילו להגמר, אבל משום מה הגמירה, הכל כך קלה וזריזה בדרך כלל (בניגוד לסקס, אגב. לצערי) לא הגיעה. אולי כי הרגשתי קצת רע מהשיחה שחתמה את הפגישה שלנו, לא יודעת. אז כדי לפצות על זה המחשבה שלי נדדה לזיון האחרון שלנו, זה הלא מתפשר, שאמרת שהיה לך קשה עם התגובה שלי :(.
***
אתה תגיע בהפתעה, בלי להודיע מראש. אני אהיה בבית, אנמנם או אראה סרט. הדלת תיפתח, הכלבה שלי תקפוץ עליך, וכשהיא תסיים יגיע תורי. עוד לפני שתוריד נעליים תנשק אותי כשידך כבר אוחזת בשיער, וכשתסיים בתנועה חדה תוריד אותי על ארבע. ואני בכלל לא אהיה במצב רוח לשליטה (פנטזיית אונס? מישהי?), אבל אני אף פעם לא אומרת לך לא. אגב, זו עובדה. לא זכור לי שאי פעם ביקשת משהו וסרבתי, לא רק בהקשר מיני, אלא גם בשגרה. אני כזו שפוטה שלך, כשחושבים על זה.
הכל יתחיל מזה שתגרור אותי למקלחת מהשיער, ותכניס לי את הזין לפה. אני כמובן אתחיל להתאבד עליו, כהרגלי, אבל אתה תעצור אותי ותגיד "רק את הכיפה, כלבה, היתה לי נסיעה ארוכה". אני אשחק עם הלשון בעדינות מסביב לעטרה, בלי להוציא את הזין שלך מהפה, ואתה בינתיים תלטף לי את השיער. כשתצא הטיפה הראשונה אני אפתח את הפה בכל הכוח, כדי שיהיה לך נוף. אני יודעת שאתה אוהב לראות את זה. אבל גם כי אני קצת רמאית וכל פעם מקווה שחלק ינזול לי מהפה ואני לא אצטרך לבלוע הכל. אתה תשתים פחות או יותר נצח, אכן נסיעה ארוכה, ואני אבלע הכל, ואגרגר קצת בהפסקות שתיתן לי בין לבין. במציאות אני מצליחה לבלוע אולי 4 פעמים, ואז נשברת ומתחילה לירוק, ולבקש מים, ולהתמרמר. לא להתחנן כמו שפחה, אלא להתמרמר כמו פולניה. אבל זו פנטזיה שלי אז אני מפרגנת לעצמי קצת :)
כשתסיים, כהרגלך תזיין אותי חזק בפה, ותכניס כמה פעמים לגרון, כדי שאני אקיא. כי אתה כזה אדון מתחשב 3>. ואני סוף סוף אקבל את ההזדמנות למצוץ לך בכל הכוח, כמו שאני אוהבת. אתה תעצור אותי, רק כדי להגיד איזו נפלאה אני, ואז תכניס לי כמה סטירות על אותו הצד ויריקה על הפנים. "אל תנגבי". אנחנו נעבור לחדר, כי המקלחון כל כך לא נוח. בחדר אתה תעמיד אותי על ארבע ותצליף בי עם השוט, כמו שאתה אוהב, אחרי שאתה מוריד את רוב הזנבות (אם כי תשאיר יותר זנבות מהמציאות. להתפנק אז עד הסוף 😄 ). אחרי כל מכה אני אגיד "תודה, אדוני". או לייתר דיוק אצעק\איילל, תלוי באיזה מקום כל מקה תנחות, וכמה תרחם עלי.
אחרי זה אתה תמשיך לזיין לי את הגרון, כבר לא ישאר לי מה להקיא, ככה שאפשר לא להתחשב בסדינים. תשכיב אותי על הגב עם הראש הפוך ותעמוד מעלי, וזה אפילו לא יהיה זיון. אתה פשוט תאונן עם הפה הפעור שלי, תוך כדי שאני אחנק מהריר, ופשוט אחנק. "את רוצה זיון?" תשאל אותי בלבביות. אני אהנהן בכל הכוח. "את יודעת שזיון צריך להרוויח. נראה כמה פעמים תצליחי לתת לי לפמפם את הגרון שלך ברצף. 5 פמפומים - הרווחת זיון. 10 - הרווחת חומר סיכה. 20, ואני אפילו אתחשב בך ואהיה עדין בהתחלה." זו תהיה לגמרי רמאות מצידך. אני לחלוטין חדשה בכל הגרון העמוק הזה, ורק לאחרונה הצלחתי להגיע למצב שאפשר לזיין אותי בתוך הגרון. 5 אני מחזיקה תמיד, ושנינו יודעים את זה, אבל 10-12 זה השיא שלי. כן אני סופרת. עולב.
"כמה נסיונות יש לי, אדוני?"
"3".
בפעם הראשונה הזין ייכנס לגרון חלק, אתה תחזיק אותי ביד אחת בשיער, ובשניה באחורי הראש, ותזוז לאט, כשכל מילימטר של הזין העצום שלך מורגש. בקצב הזה אני מחזיקה בקושי 4, ומעיפה את הראש שלי בתנועה חדה. אני אשתעל ואשתנק ואחזיק את הבטן, אבל למזלי כבר אין מה להקיא.
בפעם השניה תרחם עלי טיפה יותר, אחרי הכל אתה גם רוצה לזיין אותי ;), אבל זה עדיין יהיה קצב איטי מהרגיל. אתה תכניס לכל העומק ותוציא כמעט עד הסוף, ותספור בטון מתגרה. א-חאד, שתא-יים, של-וש, אר-בע, חא-מאאאש (החמישי יהיה איטי יותר, ותתעקב בפנים ל2 שניות) אחרי החמישי הזה אני שוב נשברת. אבל היי, הרווחתי זיון!!!
בפעם השלישית אני כבר מוכנה כאילו החיים שלי תלויים בזה, הגרון שלי פתוח ורחב, הפה מלא ריר, ואני נחושה להרוויח את הלוב.
1.2.3.4.555.6.7.8.9.
אחרי התשיעי אתה תולש אותי מהזין שלך. "החלטתי שאם הרוק שלך לא מספיק, אז עשית חצי עבודה".
אתה תחבר בעזרת הסרט הדבקה את הידיים שלי לרגליים, ככה שאני פעורה בתנוחה שביני לבין עצמי אני אוהבת לקרוא לה "צפרדע", ובה אתה חודר הכי עמוק, ומחזיק אותי מפוסקת. אני רטובה, אבל לא מספיק. בחדירה הראשונה אתה מרחם עלי ומכניס לאט, מתעקב בפנים. אני מתחילה לנשום כבד. אתה מותח אותי אליך בלי לצאת, ואני מרגישה איך אתה מדגדג לי את הטחול. ופתאום אני קטנה, חסרת משמעות, לא יותר מנדן. ומה שווה נדן ריק? בעודי מהרהרת בנושא אתה תצא ותכנס שוב, הפעם מהר ובכוח. אני אפלוט צליל יבבה. אתה תחייך בחיוך הזה שמור רק לי, ורק לרגעים האלה ותסטור על פני בעוצמה. "כואב? טוב מאוד זונה". בשלב הזה אתה כבר פשוט תזיין אותי בקצב איטי, אבל תנועות חדות, חזקות, יוצא-נכנס יוצא-נכנס, ואני אקח נשימה עמוקה ביציאה, ואפלוט אותה בצעקה כל כניסה. אתה שוב תתעקב בפנים, כשאני מתוחה עליך וכבר מייללת כמו הכלבה הקטנה שאני ותנחית עלי סטירות חזקות בפנים ובחזה ביד אחת, והשניה תחנוק אותי. אני כבר לא אדע איפה כואב יותר, אלחם על כל נשימה, ורגע לפני שהעולם יתחיל להחליף צבעים אתה תעזוב לי את הצוואר ותצא קצת. ממש קצת. דמעה בוגדנית תנצל את ההפוגה הקצרה לפרוק מתח, אבל ידיי קשורות, כך שלא אוכל למחות אותה. "את יודעת שאני שונא שאת בוכה". "מצטערת, אדוני".
אתה תהפוך אותי על הבטן, ותחדור. הזווית מחרידה, ואני אשחרר צעקה לתוך הכרית. הו, תודה לאל, לפחות עכשיו יש כרית ואני יכולה לצעוק כמה שאני רוצה כשאת צורחת לכרית השכנים לא שומעים. מבית היוצר של כשאת מתחת לשמיכה מפלצות לא אוכלות אותך
כעבור זמן מה, כרגיל, צעקות הכאב יתחלפו בהנאה, אני אתרחב וארטב ואתרגל ואכיל אותך ללא מאמץ. הניסיונות לברוח יתחלפו בתנועות עם הקצב, אתה תאחוז בי כמו בבובה באגן ובפה, ותלביש אותי עליך בקצב מהי, ותגיד שאני הזונה שלך, ושאני כלום, מכשיר לסיפוק המיני שלך, ואני אהנהן בהסכמה. בלי לצאת תהפוך אותי חזרה על הגב, ולא תזוז, רק אני אזוז מתחתיך בכל בכוח. אתה תורה לי לפתוח את הפה, ותירק לתוכו. "לא לבלוע". אני אשאר בפה פתוח, ואתה תמלא אותו ביריקות. כשתרשה אני אבלע ואצ'ופר על כך בסטירה. "תודה אדוני"
אתה תגמור בתוכי, ואני ארגיש את הפעימות שלך בפנים. תכניס לתוכי אצבעות ותיתן לי ללקק את הזרע שלך מעורבב במיצים שלי בהתחלה מהאצבעות ואז מהזין.
ואז תיקח אותי על הידיים למקלחת, ותשאיר אותי לשכב לרגליך בזמן שאתה שוטף מעצמך את הדרך והסקס. לאט לאט אתה תחזור לעצמך, ואני עדיין אשאר שם,במצב שפוטה. ואז, בעודי קשורה מפוסקת ולא יכולה להתנגד אתה תוריד את הראש של הדוש, ותכוון זרם מים חמימים לכיוון הכוס שלי, עם רגל אחת על הבטן שלי כדי שאני לא אזוז. "אני רוצה שתגמרי. עכשיו". זרם מים מכוון ישירות לדגדגן, אגב, זה אחד הדברים הפחות נעימים. ואני כמובן אגיד לך את זה. "היה לך עד עכשיו להינות, עכשיו אני לא רוצה שתהני, אני רוצה שתגמרי" ותגביר את הזרם.
****
מה זה? איפה אני? למה אני לבד? מה היה כאן עכשיו? וואוו, זה היה אחד טו-אוב.
ואיך שסיימתי רצתי חיש מהר לרשום את הפנטזיה המושלמת שלי. מהסוג שאתפלל שיגמר בזמן שזה יהיה בזמן אמת, ואז אזכר בחיוך הרבההה זמן אחרי.
בבקשה? אפשר ככה?