שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

אהבתי את מי שהיית

לפני 7 שנים. 29 באוגוסט 2016 בשעה 21:17

היה לי שולט, פעם, שלא היה בן זוג. שהכיר לי את ההנאה מהכאב, ועזר לי לעלות על הרגליים אחרי פרידה קשה. היה לי שולט, שהיה האדם הראשון שהרגשתי שהתאמץ עבורי מזה זמן רב. הבן אדם הראשון, שידעתי שבשגרה שלו יש דברים שמזכירים אותי, והוא מחייך כשנתקל בהם. הוא התגאה בי, ועזר לי להאמין בערך שלי.

ואז הכרתי אותך. ופרצת את כל המחסומים שלי, גרמת לי להאמין שוב בזוגיות, מונוגמיה ואהבה. עמדת מאחורי כשאני לא עמדתי מאחורי עצמי. הפכת לחלק יותר משמעותי בחיי ממני עצמי. ורק דבר אחד אתה לא. אתה לא נותן לי הרגשה שאני הדבר הכי טוב בעולם הזה. ובעצם טוב שכך, אתה דוחף אותי להתקדם ולהשתפר. 

אבל אני לא יכולה לשנוא אותו. אני לא עיוורת, ולא טיפשה. אני רואה מי הבן אדם הזה, ןיכולה להבין מה מניע אותו, ולמרות שלא מדובר ברוע טהור, אין ספק שמדובר באנוכיות שיכולה לגבול בו. אני מודעת להשפעה ההרסנית שלו עלינו, אני סופגת את הריקושטים מההשקפה החולנית שלו על האהבה שלנו דרך פילטרים של רכושנות ועלבון, ועדיין. אני לא יכולה לשנוא את הבן אדם שהחזיר לי את הרצון לחיות. גם אם עשה זאת בטעות, ומכל הסיבות השגויות.

והיום, היום אמרת דברים נוראיים, שאני לגמרי יכולה להבין למה עלו על דעתך, אבל עדיין פגעו בי (ואגב, אם נפגעת בצורה דומה כששאלתי אם אתה חש החמצה, אז אין דבר שאוכל לעשות שיוכל לכפר על כך, ואני מעריצה את הגדולה שלך להמשיך ולסלוח לי כשהנושא עולה שוב ושוב)

ואז ביקשת ממני לעשות את הצעד, שהיה עבורי קשה, ולהבהיר את היחס שלי לנזק שגורם, למרות שהדבר הקל היה יכול להיות להמשיך ולהסתתר מאחורי חוסר שביעות הרצון שלך, והרי אף אחד לא היה שופט אותי על זה. אתה הגבר שלי, האהבה שלי והשולט שלי.

אבל לא. כתבתי לו את ההודעה הכי קשה שכתבתי בחיי, גם אם בעיניך נראתה רכה בהרבה ממה שהגיע לו. למרות שנשבעתי לעצמי שלא אתן לגבר להכתיב את ההתנהלות החברתית ומערכות היחסים שלי עם הסביבה. עשיתי את זה כי אני מאמינה לך, שלא תשתמש בהשפעה שיש לך עלי כדי לנתק אותי מסביבה באמת תומכת, והדרישה (אפילו לא בקשה!) שלך באה ממקום של דאגה לשלומי בראש ובראשונה, ורק אחרי זה למשחקי האגו שלך נגדו, שאתם שניכם מנהלים בראש, ומעולם לא התפרץ כדי להרגע באמת. אני מאמינה בך, ואין דבר שיוכל להוכיח את זה יותר ממה שעשיתי היום.

רק דבר אחד אתה לא יכול לצפות ממני. אני מצטערת, אהובי, אתה הגבר היחיד בחיי. אבל אותו לעולם לא אוכל לשנוא. ולו רק בגלל החלק שהיה לו בבניית האישה שאתה כל כך אוהב.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י