*ברגע זה, אני בטוחה שתחושת ההחמצה שאתה חווה כרגע בהקשר של זוגיות, היא שאתה כל כך רחוק עכשיו*
מורעבת לזין. מורעבת . מוכנה להתפשר אפילו על לא זיון, אלא רק ללקק את הזין שלו. ואפילו לא את הזין, אסתפק אפילו בבתחת.
ובעצם, איזו זכות יש לי לדבר על להתפשר ולהסתפק? כל מה שאדוני יבחר לחלוק איתי מבורך וצריך להיות מוערך.
אין כלבה כנועה יותר מכלבה מורעבת. כרגע נדמה שאין לי גבולות, ואני מסוגלת להינות מכל דבר, רק שיבוא ממנו.
והוא רחוק. כל כך רחוק. ואני בעבודה. והשפתיים שלי מדממות מרוב שנשכתי אותן, כי הן לא מחבקות זין. את הזין שלו.
***
השתעשעתי היום ברעיון על קרס אנאלי. זה נראה לי כל כך כואב ומגביל, במיוחד בהתחשב בניסיון האנאלי המינורי שלי. אני חסרת סבלנות לנסות. הצעתי לו את הרעיון, והתשובה שקיבלתי. הו, אם ההקלטה הזו היתה רשומה על תקליט, כבר לא הייתי יכולה להאזין לה, כי היתה שרוטה מרוב כמות הפעמים שהאזנתי לה.
"אני הבן אדם המאושר בעולם שיש לו חברה מזוכיסטית שאוהבת את הדברים האלה"
ואז נזכר בכמה הייתי חששנית בתחילת הקשר, ועל כך שלא יכל להעלות על דעתו שאני אהיה זו שתעשה עבורו כל מה שיעלה על דעתו.
ועכשיו, כמה שעות ופצעים טריים על השפתיים מאוחר יותר, אני הנשלטת המאושרת ביקום, כי האדון שלי יודע שאין דבר שלא אעשה עבור הסיפוק שלו. ואין דבר שלא אעשה עבור.
כי כלבה מורעבת היא הכלבה הכנועה ביותר.