שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

אהבתי את מי שהיית

לפני 8 שנים. 4 בספטמבר 2016 בשעה 6:41

סוף סוף הערב נגמר ונכנסנו לרכב. היה נהדר, אתה היית נהדר. הספקתי להתאהב בך שוב באותו הערב לפחות 4 פעמים. המכופתרת השחורה סובבה לי את הראש. זה היה ערב כל כך נהדר, אבל קיוויתי שהכיף רק עומד להתחיל. 

בנסיעה היה לנו, או לפחות לי, רגע של התפוצצות אהבה. אולי הדבר הכי חזק שעשיתי היה להסביר לגבר שלי מה הוא בשבילי וכמה אני אוהבת אותו בזמן שהזין שלו בפה שלי. אני מקווה שהוא לפחות לא סבל מפרץ הרוך שלי, כי כנראה היה מעדיף את המציצה יותר בשקט. אבל זה כבר היום שלי, מותר לי להיות רגישה ודביקה ולאהוב עד דמעות.

בבית נעמדתי על ברכיי מולו, והוא שלף מצלמה. דקות ארוכות (ולפי הסרטון רק 3) שתיתי את השתן שלו במנות קטנות. זה פחות נורא כשהוא נוהג ולא שתה המון בירה לפניי. הרצפה בחדר שלו נשארה נקיה, ובאמת היה מביך אם הייתי מפספסת, ונאלצת ללקק מהרצפה.  

-את מריחה כמו אסלה

-אבל זה מה שאני, אדוני.

שניות ספורות, והוא חודר אלי. בעדינות, כדי לא להוציא ממני צעקה. ואז בקצב גבוהה יותר, ככל שהוא רואה כמה אני מסוגלת לספוג בשקט. גמר לי בפה. טעם הזרע התערבב עם טעמו של השתן שעוד נשאר. אני קצת משחקת איתו על הלשון. "תבלעי"

אני מכורבלת לרגליו כמו כלבלב, שיכורה מהריח שלו, ואין נינוחה ומאושרת ממני באותו הרגע. עד שהעלה אותי במשיכה לגובה שלו, וחיבק מאחורה. 

***

למחרת, כשמצוננת ויבשה ישבתי עליך נאנחת מכאב, הדוקה סביבך ומרגישה כל מילימטר של תנועה שלך בי, עצרת. הרגשתי את הנשימות שלך כמו כוויה מבפנים. הרגשתי את פעימות הלב שלך דרך הזין, קצת כאילו כל פעימה מסוגלת לקרוע אותי. זה לא חכם מצידי להיות מצוננת ומיובשת אחרי תקופה כל כך ארוכה.

-לא משנה כמה אני אוהב אותך, בסקס את תמיד תהיי הזונה שלי והעשה איתך מה שארצה- הוא לחש. כשלקח שאיפת אויר היה נדמה לי שקצה הזין פתח בי פתח חדש וזומם לצאת מהפופיק.

-לא רק בסקס, אדוני. כל מה שאני רוצה בחיים זה לשמח אותך.

וכן, טיפשון. ברור  שזה כן משנה כמה אתה אוהב אותי. או לפחות כמה אהבה אתה מראה בכל רגע נתון. כשאני מוצפת בך, בנתינה שלך, בדאגה שלך, בנוכחות שלך בחיי. כשהרגש בינינו עולה על גדותיו, כדי לא להתפוצץ מהכלת יתר, אני מרגישה את הצורך להחזיר לך בדרך שאני מכירה הכי טוב. צריך להעיף אותי מאוד גבוהה, כדי שאצליח לרדת מולך ככ נמוך


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י