https://s10.postimg.org/goiulqnah/Screenshot_2016_09_28_10_13_20_2.png
את האמת לא התרגשתי במיוחד כשההודעות האלה הגיעו. עניין המשפך הוא מוטיב חוזר בשיחות שלנו, משהו שאני יודעת שאדוני היה אולי רוצה, אבל תמיד מצא דברים אחרים שהיה רוצה לעשות באותו הרגע.
תמימה שכמותי. הפעם זה קרה. וכשהייתי רחוקה שנות אור מהסאבספייס, אחרי שחשבתי שהכל נגמר וכבר זמן מה ישבנו והתבדחנו על שירי ילדות מביכים.
***
התעוררתי חרמנית יותר מהרגיל. הייתי מוכנה ליסוע עד יבנה ברכבת כדי להזדיין באוטו ולחזור לחיפה. הצעתי לו את זה בהודעה. ואז הצעתי להגיע עם הכלבה שלי ללילה. הוא אמר שמעדיף להגיע בעצמו (מה קרה ל"אין לי זמן?" 😄 ), ואכן הגיע אחרי העבודה, קרוב לחצות. חיכיתי לו עם כל הצעצועים שמצאתי בברדאק של הדירה שלי, עם נרות דלוקים בכל החדר, על הברכיים, עם בירה קרה ביד.
זיון בגרון עמוק עם לוב בטעם תות, כמו שאדוני אוהב. ואז זיון חזק על רצפת הסלון כשהוא מחזיק בשיער כדי להלביש אותי עמוק יותר על הזין שלו, כמו שאני אוהבת. גמירה בפה, בטעם זרע וכוס ותות, והתיישבנו לנוח. שום דבר מיוחד, אפילו די ונילי למען האמת. התחלתי להתנער ממצב הרוח השפוט ולהינות פשוט מחברתו של אהובי.
-אני הולך להתבזבז
-בתחשב בכמות הבירה ששתית זה יותר משמח ממעציב אותי
-איזה כלבה בלאי את
-רוצה שאני אבלע קצת ממש כאן רק כדי לשמח אותך?
-את לא רוצה
-אם זה ישמח אותך אני רוצה.
משהו שחשוב לציין, בשלב הזה אני לא בסאבספייס, שבו אני באמת שפוטה ברמה קיצונית ומסוגלת להפסיק לנשום אם אדוני יבקש. אני פשוט.. אני. העניין הוא שגם האני הרגילה תעשה פחות או יותר הכל כדי לשמח את אהובי. עם המון ציניות בריאה ומרמור בקול, אני עדיין העשה כל מה שהוא יגיד לי.
הוא הביא מהשיש את בקבוק המים הריק שסיימתי כמה רגעים לפני כן, וחתך את התחתית שלו. משפך.
-תהיה עדין איתי ואל תמלא אותו עד הסוף, בבקשה?
-לא.
מילה אחת שזרקה אותי לגבול הפאניקה. הוא התיישב לי על הבטן, דחף אצבע לתוך הכוס, ותוך כדי שהוא משחק איתי מבפנים התחיל להשתין לתוך הבקבוק. מאוחר מדי להתנגד. לא חשבתי שזה באמת יקרה היום. או בכלל. אחרי 4 בקבוקי בירה אני פחדתי שנפח הבקבוק שחתך לא יספיק, אבל אני כנראה ממש מגזימה, כי לא ראיתי את הכמות באמת. והוא השתין והשתין, בזמן שהאצבע שלו חופרת בי, ואני שוכבת על הגב על השמיכה שפרושה על רצפת הסלון. כשסיים ירק לתוך המשפך המאולתר וחדר אלי בתנופה. לא ראיתי את הבעת הפנים שלו, היה לי בקבוק שתן מול העיניים, פתוח בתוך הפה שלי. רק הרגשתי את התנועה שלו בתוכי מגבירה את הקצב ככל שהמשפך התרוקן. הוא ירק פנימה עוד פעמיים, שיפד אותי לכל האורך, ואמר "עד הסוף כלבה"
לקחתי שאיפה עמוקה, וסיימתי אותו בלגימות גדולות, כמו שהייתי מסיימת את הבירה בפאב כשהטרמפ שלי אומר שהיה רוצה להתקפל. ירקתי את הבקבוק בשביעות רצון.
אלוהים אדירים. איזה מזל יש לי, שעדיין נשארו דברים שאני יכולה לעשות שיגרמו לו להסתכל עלי ככה
רחוקה מהספייס שלי או סמרטוט רצפה לרגליו, אני תמיד חיה בציפיה למבט הזה. ככה מסתכלים על כרטיס זוכה בלוטו. על נס רפואי. ככה אני מסתכלת עליו תמיד. וזה המבט שנתקלתי בו כשדפנות הבקבוק השקופות הפסיקו לעוות את התמונה שבינינו.
בזוית לא אנושית שגמרה לי לחשוב על פיתוח גמישות, הוא המשיך לזיין אותי ובו בזמן לחנוק אותי עם הדילדו בפה, לסטור איתו על פניי לקפל אותי בצורה שיהיה לו נוח להזיז אותי, כאילו (ולמה רק כאילו) הייתי צעצוע לסיפוק הצרכים שלו ותו לא. הבעת פניו הפכה ליותר מרוכזת, על גבול הטירוף. התחינה שלי בהפסקות הקצרות שיתן לי לנשום ושאני הולכת להשבר לא עשתה עליו רושם. הוא פשוט הזיז אותי להנאתו וחנק אותי עם הדלידו, כנראה בשביל הנוף.
כשגמר בתוכי בפעימות חמות קיבלתי את החיבוק אולי הכי חזק שזכיתי לו. מאושרת ומסופקת לחשתי לו באוזן "תודה שהגעת היום"
כמה דקות אחרי זה, כשחפרתי עם 2 אצבעות בגרון והקאתי את כל השתן שהטיב להשקות אותי בו, השתעשעתי מהמחשבה שבסופו של דבר הוא כן מצא את דרכו לאסלה. ואז השתעשעתי במחשבה שלפני שנפגשנו לא ידעתי להביא את עצמי להקאה, כשהגרון שלי נפתח להכיל זין, הוא גם למד לשחרר. ואז חשבתי שמגניב שאני מקיאה רק את השתן שלו כי אין לי באמת אוכל בבטן, וכל הכבוד לי על האיפוק. ואז חזרתי אליו לסלון והתכרבלתי לרגילו.
בספייס או לא, אני תמיד הכלבה של אדוני.
