מקיאה את הכאב

שלום חושך, חברי הותיק,

  באתי לדבר איתך שוב,

 אני סוגרת את עיניי ואתה מולי,

אני יכולה לזרוק לך מילים, לצעוק ולבכות.

רק דממה אני אשמע. 

אני לוקחת נשימה, פותחת עיניי

והעולם יפה בחוץ.

שמש מחממת את העור, ציפורים שרות.

אבל מאחוריי העפעפיים,

חושך ודממה,

ואני חוזרת אלייך,

חברי הותיק.

שם יותר רגוע ושקט

אני סוגרת את עיניי.....