טעימות בהנף מקלדת

יש מבט מבט  שמהפנט את המחשבה

מחשמל את ההרגשה 

משנה ברגע את הלכי הרוח והמחשבה

בתוך הדממה
מילים זורמות בעמקי הנשמה
ומחשבות מפליגות לכל עבר
לפעמים הן שזורות בחוטי ההיגיון
ולעיתים הן נאחזות בכנפי הדמיון
במצג שווא של מראה החיזיון

שמים התקדרו בעבים

גשם שוטף מצליף בחוזקה

בשמשת הרכבים

והוישרים נעים לכאן ולכאן

כמו אומרים כן ולא

התנועה איטית וכבדה

ונגינת הגיטרה ברקע

מסיחה את הדעת

מכל האפרוריות הקודרת

קול רעם חותך את הדממה

ומבעד לתריסים המוגפים

שומעים את נקישות הגשמים

והמחשבות נודדות להם

מייצרות סימולציות של תרחישים

ורגעים שונים 

מבטאים איזו כמיהה 

למשהו שימלא את ההוויה

הפנימית 

יום ראשון תמיד זוחל באיטיות

גם לגימות הקפה לא מפוגגות

לגמרי את הכבדות

ומבין שורות המילים יש

דברים שמאיצים את

המחשבה מנתבים

אותה למחוזות אחרים

מסיחים לרגע את הדעת

מכל הליאות והכבדות

השלת בגדים מהגוף היא התפשטות

והעניינים שבתחום הרוח הם מופשטים
הדמיון בין השניים הוא שבשני התחומים
ישנו סוג של עירום
המחשבה עירומה מהחומר
והגוף עירום מהבגדים

בהקשר הזה מעניין שהאמת
נקראת בשם האמת עירומה
ככל הנראה הדבר מלמד
שהעירום מבטא
את חשיפת הדבר האמיתי
ע"י השלת הכיסוי החוצץ בעד
האמת

מחשבה נוסעת לאחור במנהרת הזמן
נעצרת בנקודת זמן מסויימת
לוכדת איזה רגע שכבר נדמה
שנעלם ונשכח בתהום הנשייה

אולם באקראיות מסויימת התמונה
עולה ונוכחת עם הרשמים והרגעים

והכל משתקף במימד אחר

מבעד לנראות החיצונית  
יש משהו חבוי ונסתר

עולם פנימי שאינו מוגדר במילים

רק תחושה שזורמת והכרה פנימית

שפועמת בעמקי הנפש

העיניים הן השפה השקטה של הנפש
ללא קול ללא  דיבור
רק מבט שאומר הכל
מנייד את מערך התחושות
והמחשבות בדממה חרישית

להינות ממה שקיים זו יכולת מיוחדת ונדירה כי תמיד עינינו נשואות אל מה שחסר וכפי שניסח זאת מישל מונטיין

אדם היודע להינות ביושר מקיומו מושלם הוא בתכלית, שלמות כמעט אלוהית. אנו מחפשים תמיד מצבים אחרים משום שאיננו יודעים מה נעשה בתוכינו פנימה
(מישל דה מונטיין המסות כרך ג' עמ' 372)