צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

טעימות בהנף מקלדת

מילים והגיגים, על הא ועל דא
לפני 8 חודשים. 1 בדצמבר 2021 בשעה 16:20

המחשבות שבתוך הגשם
לא נרטבות ולא מתקררות
מהלכות הן בין הטיפות
ומכתיבות קצב מיוחד
לתנועת הדמיון
הנוקשת בחלוני לב

 

 

 

 

לפני 8 חודשים. 28 בנובמבר 2021 בשעה 18:53


 
תמונה אחת שווה
אלף מילים

ויש מילה אחת
המציירת אלף
תמונות בראש

מילה אחת אשר
מותירה חותמה
צובעת רגעים
בגוונים  רבים ושונים

 

לפני 8 חודשים. 28 בנובמבר 2021 בשעה 0:15

השעות הקטנות של הלילה
הן השעות הגדולות
של המחשבות הנרקמות
ונשזרות בתוך תכונת השקט
של הלילה 

לפני 8 חודשים. 27 בנובמבר 2021 בשעה 16:21

מה שעשוי להצטייר בדמיון בשלילה מיידית,

 בחיוב מוחלט, או בהיסוס גמור

במציאות הדברים עשויים להיות אחרת

 זהו כחה של המציאות

שלעיתים היא מהתלת בדמיון

והיא מעבר לכל חיזיון

ולעולם נדע איך עד שיהיה

לפני 8 חודשים. 20 בנובמבר 2021 בשעה 23:10

המשקה נספג בגוף

נותן אותותיו

שנינו מעורפלים

גם המנגינה שברקע

התמזגה לתוך העירפול

הדיבור איטי אך רווי

בתשוקה באיזה חשק

שבו אנו מוצאים את עצמינו

מתערטלים ללא מנגנון

שהייה וללא מחסום

מתמכרים לנגיעת הלשונות

ולצביטות ונשיכות קלות

ופורטים על מיתרי העונג 

בלהט כביר ואדיר

במגע חי ושוקק

 

לפני 8 חודשים. 19 בנובמבר 2021 בשעה 12:12


 
ההנאות הגדולות
והרגעים היפים והנעימים
נעלמים ביעף,
ברגע קט מביטים והם אינם
והרצון לעוד נותר ככמיהה
והשתקקות החוזרת
ונוקשת בדלתי הלב

מסתבר שאותן ההנאות הגדולות
דווקא בגלל היעלמותם
הם כה מהנים
ונעימים

לפני 8 חודשים. 17 בנובמבר 2021 בשעה 9:01

כך פתאום בתוך שיג ושיח משהו

הסיח את הדעת, עורר

איזה רטט שהצמיד 

את מבטינו, והצית

בעירת חשקים

שיניי נגסו את שני

שדייך הדשנים שהיו

כמאכל טרף לרעבוני

וידיי חבקו בחוזקה

כל פלג בגופך בלשו

לכל פינת סתר

ולשוני גלשה אל  ירכתי גופך
שוטטה בגן עדנך ליחכה אגם ערגתך

ואיברי הזקור חדר עמוק

לתוכך ושנינו נשזרנו ונכרכנו יחד

חבוקים ודבוקים

וקולות עונג פלחו את הדממה

הילכו קסם בגוף ובנשמה

לפני 8 חודשים. 14 בנובמבר 2021 בשעה 13:44


 
במרחק הזמן
הדברים נראים אחרת
פורמים את התמימות
ששלטה באותם רגעים

במרחק הזמן
הדברים פושטים צורה
ולובשים צורה אחרת
העבר נמהל במרקם ההוה
הקורן באלומת אור
שנחזת להיות

נבונה ומפוכחת
ישרה ונוכחת

לפני 8 חודשים. 10 בנובמבר 2021 בשעה 20:12

 

לפעמים עולה פוסט

שיש,בו לעורר השראה

ושולח את הזיכרון

לאיזו תקופה מיוחדת

או לאיזה רגע משכר

ומטריף חושים 

כך באקראי משהו

מתעורר ומחייה רגעים

ומאיץ רצון למצא אפשרות

לשוב אל אותו רגע ולאותה

עוצמה שקורצת מבעד לשורות

המילים ומבעד לאשנבי הזיכרון

 

לפני 8 חודשים. 9 בנובמבר 2021 בשעה 11:03

יש דברים שמסיחים את הדעת

מניידים את המחשבה

למקומות אחרים

 מה שצריך

לעשות מושהה לרגע  ונעשה

 באיטיות ולסירוגין כי המחשבה

משוטטת במרחבים אחרים

מייצרת סימולציות של

תרחישים ושל רגעים