טעימות בהנף מקלדת

דברים מהעבר משפיעים על ההווה וההיזכרות בהם פוגמת בשלמות התמונה, כמו מראה המוכתמת בשיכבה עבה של אבק. אפשר למצא ביטוי ספרותי לכך אצל קפקא הכותב בזו הלשון:

אני יודע לשחות כמו האחרים, ואולם יש לי זיכרון טוב משל האחרים, לא שכחתי את אי ידיעת השחייה מן העבר.והנה מפני שלא שכחתי אותה, לא עוזרת לי ידיעת השחייה,ובעצם, איני יודע לשחות.

( מתוך: פרנץ קפקא, היונה שעל הגג, הספר יצא בהוצאת עם עובד,בתרגומה של אילנה המרמן, עמ' 151)

אפשר להבין קטע זה כרומז על המציאות של האדם והתנהלותו במציאות בחיים עצמם. השחייה היא משל להתקדמות של האדם בדרכו בחיים והמעצורים הם אותם רשמים מהעבר אשר משפיעים על הצעדים שבהם האדם מבקש להתוות את דרכו בעולם.